מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- משמעתאלונה11/07/2010
שלום רב
ביתי בת שנתיים וחמישה חודשים.מפותחת,חברותית ומקסימה.
לאחרונה התחלתי לגלות יותר מדי התנגדויות אם בלבוש בבוקר,מקלחת,צחצוח שיניים וכו...
לציין אנו מתקשים הכי הרבה סביב נושא האכילה כיוון שהילדה לא מכניסה כלום לפה ואני מדברת באובייקטיביות מלאה !!! בגן טוענים כי היא אוכלת יפה.
היא ניזונה בבית מסימילאק בלבד עם הקימה ועם לכתה לישון צהריים ו/או לילה ללא דרישה לשום מזון !!! מעולם לא "זכינו" לראותה יושבת ואוכלת ארוחה ובמקרה הטוב/רע אני פשוט מאכילה אותה מהידיים.
הילדה בוגרת לטעמי ואיני רוצה להרוס לה את העצמאות אולם אין דרך לעודד אותה לשבת לאכול כמו ילדה גדולה עם כפית סביב השולחן.בבוקר אינה מסכימה להתלבש ובכלל עושה סימפוזיונים סביב כל תחום.
לציינולד לה אח קטן כעת בן 4חודשים.
איני רואה כל קשר שכן היא בד"כ היתה עקשנית רק היה אפשר לרצותה קצת יותר בקלות או לגרום לה לעשות דברים בדרך נינוחה יותר.כמו כן היא אינה מציינת מילולית דבר הקשור לקנאה (אם אנחנו חזיקים אותו או מן הסתם משתמשיםבשידה שלה ובמיטה שלה עבורו) פשוט כלום וההפך.
היא ניגשת מדי פעם אליו מלטפת ומחייכת אליו כך שאיני יודעת אם ניתן מיד לקשר זאת ללידה.
אתמול ובטיול שהיינו בו בשבוע שעבר התחלתי לגלות דפוס אלים במקצת - ישבנו לאכול והיא פשוט זרקה את הצלחת התעקשה לקום מהכיסא בכוח ואף הפילה כיסא שהיה לידה
בביקור משפחתי היכתה את הילד שביקרנו אצלו ולא רצתה להתחלק איתו במשחקים שלו!!
כמו כן אחותו בת השמונה חודשים קיבלה ממנה גם מכה על היד מה שממש הרתיח אותנו ולא ידענו איך לנהוג.
אנחנו מנסים וחושבים שנותנים תשומת לב מספקת ואולי אף מעבר,מדברים אליה יפה.בקושי מרימים את הקול אבל אנלא רואה שזה עוזר כי סמכות אני לא מרגישה שיש לנו כי היא בכלל לא מקשיבה
ובכלל,אין לי כוחות לעשות הצגות על מנת שתתלבש,תתקלח,תאכל.עייפתי מזה והחיים מאוד קשים בצורה הזו .קל וחומר ויש תינוק שמן הסתם יגדל לתוך מציאות כזו וזה מאוד מפריע לי
איני יודעת איך לנהוג וחוששת שהגרוע יותר עוד לפנינו עם גדילתה
איני רוצה לגדל ילדה חסרת משמעת ומאוד חשובה לי התפתחות תקינה שלה.
נא עצתכן.
האם אין זה מאוחר לתקן?
האם דפוס האישיות לא מעוצב כבר כך שהשינוי יהיה מינורי?
תודה ויום טוב.
**אגב ניסיתי להקשיב בקול אלו שהציעו "היא תהיה רעבה היא תאכל.." ואולי א"אתם מלחציצם"
זה לא ממש עבד כי ההתעלמות עוד יותר גדולה מהאוכל אם איני נותנת לה בעצמי תוך סלידה מוחלטת שלה מהמזון -היא יכולה לקחת ביס ממשהו וזהו!!!!* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הצבת גבולות לפעוטות III
מיכל דביר קורן21/07/2010שלום אלונה,
תארת הרבה מוקדי קושי בהתמודדות עם בתך, שאולי לא התחליו עם הצטרפותו של התינוק למשפחה אבל החמירה כעת, הן בגלל שהיא אולי מוטרדת מנוכחותו, והן בגלל שאת פחות פנויה וסבלנית להתמודד איתה, ובעיקר בגלל שהיא נמצאת בסערת גיל השנתיים. בתך בודקת את סף הסבלנות שלך, ואת המידה בה תוכלי להציב לה גבולות להתנהגות בשעה שהיא נלחמת לבסס את עצמאותה, וזהו תהליך התפתחותי טבעי ומותאם לגיל, ואף רצוי. אבל כמובן עשוי להיות מאוד מתיש. נושא האוכל אצלכם נמצא במרכז כיוון שכאן יותר קל לה להיאבק בכם: אתם לא מסוגלים להשאיר אותה "רעבה" ועל כן תעדיפו שהיא תאכל תמ"ל ולא מזון רגיל כפי שהיא בוודאי יכולה, לפי עדות הגן לפחות. כלומר, זה תחום שבו היא החליטה להישאר 'קטנה' ולא לגדול, ואתם ממשיכים לאפשר לה את זה.
שאלת האם "זה לא מאוחר לתקן" ואני מניחה שהתכוונת לשיוני אצלה... זה בהחלט לא 'מאוחר', אבל היא לא תוכל לעשות את השיוני הזה לבד, ותצטרך גם אתכם לעזרתה. יהיה עליכם להחליט על מה אתם מתעקשים ועל מה לא, לקבוע סדר עדיפויות ולעזור לה להיפרד מכל ההרגלים הינקותיים, ולחוות את העקשנות שלה באופן שמחד שומר על העצמאות והייחודיות שלה, אך מאידך מפחית את הכעסים והמתחים בבית. נדרש שיתוף פעולה והרבה מאמץ מצידכם על מנת להגיע אליה בדרכים יצירתיות אחרות, ועל כן אם אתם מרגישים שאתם לא פנויים לכך או שאין ביכולתכם לחשוב לבד איך לעשות את זה באוויה הקיימת ועם התינוק, מוטב שתפנו לייעוץ ולהכוונה. כדאי לפנות לפני שהמצב מחמיר ולא להתמין עד שהיא "תגדל וזה יעבור"....
בהצלחה,
מיכל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
תינוקות לא רוצה לאכול את הבקבוק
מאיזה גיל רצוי לעבור למיטת ילדים נפתחת?
תלישת שערות אצל פעוטות והאם ניתן לטפל
קשיים בגן בבוקר ואובדי עצות
כללי בטיחות ילדים עבור סבא וסבתא
התינוקות מעדיפים את אבא- לא הולכים לגן
אלימות בין אחים- דרכי התמודדות אפשריות
כאבי גזים לתינוק בן חודשיים וחצי
ילד בן 6.5 עם פחדים להישאר לבד מה לעשות?
ערוץ הבריאות
האם אתם סובלים מחרדות?
.jpg)
.jpg)
.jpg)








.jpg)
