דחוף- בן שנה ו7 חודשים.

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • דחוף- בן שנה ו7 חודשים.
    שירה
    17/07/2010

    שלום ,
    אני רוצה לציין בעיה שיש לי עם בני בן השנה ו7 חודשים.
    לפני כשבועיים לערך, התחיל בצרחות ואם לא מקבל את שלו צורח עד השמיים.
    לא מקבל את המילה לא.
    היו אצלי גם אחותי ובעלה עם הילדים ובני ראה את התנהגותם ונראה לי שלמד שם כמה דברים מוטעים.
    אצלי הוא צורח ומשתולל, ואם רוצים להחליף לו טיטול זה צרחות עד השמיים, משהו שאי אפשר להסביר שאני כבר נותנת לו להתהלך ככה בלי טיטול למרות שאני ממש לא מתכוונת לגמול אותו מעכשיו הוא קטן עדיין יחסית. הוא לא במסגרת אלא איתי בבית מבחירה שלי.
    גם לאמא שלי ששומרת עליו הוא עושה כך בצרחות והיא לא מצליחה להחליף לו טיטול.
    אני גרושה וחוץ מבן גדול ששניהם מסתדרים אין עוד נפשות בבית.
    קשה לי מאוד עם הצרחות והאנטי של הילד, אני גם נמנעת מלקרוא לזה מניפולציות כי אני לא בטוחה שזה הגיל לעשות את זה , אולי אני טועה.
    בכל אופן, ממש התנהגות נוראית בשבועיים האחרונים וזה הולך ונהיה יותר ויותר גרוע, אני כבר בוכה בבית עם עצמי , הוא לא עוזב אותי גם בבית רוצה ידיים כל היום , אני מרימה אותו ואם לא שוב צרחות. מה עושים במצב כזה? האם לתת לו ככה לצרוח? לא לקבל את המילה לא?
    גם עניין הטיטול מאוד מציק לי שכן זה גם לא גמילה וגם לא החלפה, אז מה לעשות במצבים כאלה?
    גם מוצץ נאבד לו ומאז כמה ימים אני לא ישנה הוא קם כל 5 דקות כי המוצץ של טומי טיפי לא מיוצר יותר לפי מה שהבנתי בחנויות, והוא משתולל בלילות.

    אנא עזרתכם, אני ממש קורסת.
    תודה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    דחוף- בן שנה ו7 חודשים.

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • התפרצויות זעם

    מיכל דביר קורן
    16/08/2010

    שירה שלום,
    בנך מגיב בהתפרצויות כעס המשקפות את הצורך המוגבר שלו בעצמאות ובשליטה באופן טיפוסי מאוד לגילו וזה אכן עשוי לגרום לעיתים להורים להתשה מוחלטת ולהתפרקות. המצב הופך מורכב עוד יותר כאשר פעוטות מרגישים שההורים שלהם חסרי-אונים מולם, ואז, במטרה (בלתי מודעת) לוודא שאת "תעמדי" בהתנהגות שלו ולא תמוטטי, הוא מגביר את העוצמות שלו עוד יותר:P צורח יותר חזק, דורש עוד וכדומה. כל זה בציפיה שאת תוכלי לעצור אותו, להרגיע ולהגיד לו מה מותר ומה אסור, מה נכון ומה לא נכון.
    אני מניחה שהוא מרגיש היטב את הקושי ואת המצוקה שלך, ואולי אף את הבדידות ואת מורכבותה של התקופה. לא ציינת מה הקשר שיש לו עם אבא שלו, ועד כמה נוכחותו קיימת בחייכם, אולם בוודאי הפרידה והניתוק לא תורמים כעת וגם אם הוא עצמו כלל לא מכיר את אביו, הרי שאת יודעת היטב שהיה יכול להיות אחרת.
    בנך זקוק להרבה מאוד תמיכה וגבולות על מנת להרגע, כלומר חוקים ברורים מאוד לגבי התנהלותו בבית בכל תחום (גם גמילה), והרבה מאוד סבלנות והבנה מצידך. זה יכול להיות מאוד קשה לעשות את זה בכלל, ובוודאי לעשות את זה לבד ולכן אני מאוד ממליצה לך לגייס את כל מי שניתן לעזרתך (אחות/סבתא/מטפלת) וכן לפנות להתייעצות ולעזרה מקצועית. אוכל להפנות אותך למקום מתאים באיזור מגורייך.
    בהצלחה,
    מיכל

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו