שינה על הידיים

הי ויקי

אני אמא לשניים, ילד בן 3 ותינוקת חדשה בת חודש
מנסיוני עם הבן היה לי אותו סיפור כמו שלך, בגיל 3-4 חודשים הוא לא היה מוכן לשכב במיטה
אך ורק על הידיים ועוד הייתי צריכה שעה לעמוד ולנדנד אותו עד שירדם, משכיבה אותו במיטה ואחרי חצי שעה מתעורר שוב ל"קבל" ידיים, עד שבעלי ואני החלטנו לשים לזה סוף, מאחר והיינו הורים טריים התייעצנו המון עם חברים ואנשים מקצועיים והחלטנו שאי אפשר להמשיך ככה יותר ופשוט עשינו לו מן "סדרת חינוך" קטנה, היינו יוצרים בבית בערב אווירת שינה, מעמעמים את האורות, מחלישים את הטלויזיה, מחבקים אותו ולמיטה.. הוא היה בוכה או יותר נכון צורח, לילה אני ולילה בעלי הינו נגשים אליו כל כמה דקות, מלטפים אותו ואומרים לו שאנחנו כאן לידו ועכשיו לילה וצריך ללכת לישון, ברור שהוא לא הבין את המילים אבל הוא הבין את טון הדיבור שהיה אסרטיבי וברור.. אחרי כמה לילות לבנים בסוף זה הצליח והוא התחיל לישון בעצמו לילות שלמים והצליח גם להרדים את עצמו לבד
זה לדעתי נורא חשוב, אי אפשר שהילדים ינהלו לנו את החיים, לפעמים גם אם קשה לנו חייבים לעשות את השינויים הקטנים האלה כי בסופו של דבר זה לטובתו של הילד בלבד!
היום שיש לנו תינוקת חדשה אנחנו יותר מנוסים ולא ניתן למצבים כאלה לחזור שוב כי ראינו שזה רק השתלם לנו עם הילד הגדול
זה קצת קשה.. וקצת קורע את הלב לשמוע את הילד שלך בוכה ואת לא מרימה ומחבקת אבל אני מבטיחה לך שזה השתלם לך בעתיד
שיהיה המון המון בהצלחה
לילך