שלום לכן

אני הייתי בבית עם הילד עד גיל 10 חודשים וגם כשאני לא הייתי בסביבה לרגע הוא היה בוכה ומחפש אותי - מניסיון, תתייחסי למה שיבכה זה כנראה נותן לו ביטחון , זה עובר ככל שהם גדלים הם גם לומדים להעסיק את עצמם ולא כל היום מחפשים אותנו.

ניתן להיות עם הילדה בלי להרים אותה כל פעם. אם יש לילדה שיגרה, עם זמנים קבועים לאכול ולישון, אז ניתן להכניס בין מעגל שינה-אכילה, זמן משחק עם אחד ההורים, עיסוי, דגדוגים, שירים ודיבורים לילדה, לאחר מכן ניתן להכניס לשיגרה טיול קטן בהגלה או שכיבת הילדה על אוניברסיטה. ככל שהיא תהיה לבד היא מפספסת את הגירויים שאתם יכולים להעניק ובגילה בדרך כלל היא לבד כשישנה... מה לעשות, ילדים בגיל הזה מעסיקים את המבוגרים הרבה! אל תתעלמו מהבכי שלה, אבל אין טעם להרים אותה כל פעם או להאכיל אותה כדי שתרגע. תלמדו לעט לעט שגם תינוקת שלא מדברת יכולה לשחק ממש!
בברכה