רוצה את אמא

בתי בת שישה וחצי חודשים,תינוקת מדהימה ובאופן כללי נינוחה , בחודש וחצי האחרונים כל פעם שהיא רק מניחה את מבטה עלי היא פורצת בבכי והופכת להיסטרית ממש,מביטה בי במבט של:תרימי אותי ,תהיי איתי,כאילו אומרת לי: "איך ייתכן שתהיי לידי ולא תעסיקי ותשעשעי אותי?"
יש לציין שבסופי שבוע שבעלי איתה בבוקר(גם אתמול והיום) הוא איתה בסלון והיא רגועה ..משחקת לה ברוגע..צופה בטלוויזיה ,כך במשך שעה ,כשאני מתעוררת ומגיעה לסלון,בו ברגע שהיא רואה אותי היא פורצת בבכי היסטרי!!
גם כאשר אני מרימה אותה היא עדיין לא שקטה (חשוב לי לציין שזה קורה כמה וכמה פעמים במשך היום..אך לא כל הזמן היא ככה..כשאני איתה אחרי התקפת הבכי ואנו משחקות היא נרגעת וצוחקת)
אצל הסבתות ושאר המשפחה אותו סיפור,היא פשוט מלאך עד שהיא רואה אותי ו"מתחרפנת"
מה עושים?????
המצב מקשה עלי מאוד במשך ימי השבוע כאשר רק שתינו בבית ,אני מתחילה לעבוד בשבועות הקרובים...האם המצב הוא תופעה מוכרת ,האם הבעיה נעוצה בי??
אנא עזרו לי!!

תודה מראש ושבוע נהדר :)

הילה שלום
לפי התאור שלך, התנהגותה של בתך השתנתה לפני כחודש וחצי. זהו השלב ההתפתחותי בו ילדים מתחילים להבחין בין המטפל/ים העיקריים שלהם לבין דמויות אחרות. וכשהמטפל העיקרי נפרד,נעלם (וזה בהחלט יכול להיות גם לעבור לחדר הסמוך ולנוח) הילד מביע את מחאתו, יתכן גם שבתך מגיבה לתהליכים שאת עוברת. תהליכים הקשורים לחזרתך לעבודה בעוד מספר שבועות, ואת זו שעסוקה בשאלה"איך יתכן שאני אעזוב אותה?" . ילדתך מגיבה לשינויים שאת כנראה עוברת ותעברי.
פרידה אינה קלה לא לילד וגם לא לאימו, במיוחד אחרי תקופה ארוכה ששתיכם הייתן זו במחיצתה של זו. רוב האמהות שבות לעבודה ורוב הילדים מסתגלים לשינוי למרות הקושי. תהליך הפרידה חשוב שיעשה בהדרגה. אם יש לך שאלות נוספות אנא פני שוב ואנסה לעזור לך
פנינה ליבר

רותם ערב טוב
בתך המתוקה בת החצי שנה ,לפי דבריך נמצאת רוב היום אתך. זהו השלב בו היא מתחילה להבחין בין הדמות הקבועה שמטפלת בה רוב היום,שזו את, לבין דמויות מזדמנות . התפתחות זו הינה לחלוטין תואמת את גילה , ובעובדה שהיא מחפשת אותך היא מאותת "אמא אני מכירה אותך!!!". בהתנהלותך אין כל טעות. התנהגותה של ביתך תואמת את גילה ואת הסיטואציה .