בן שנתיים ו-8 חודשים

בן 2.8 מספטמבר בגן. עד 12:30 ולאחר ארוחת צהריים אני לוקחת אותו והוא ישן בבית צהריים. עדיין בשלב שבבקרים בוכה מאוד וקשה לו לעזוב אותי, אני הולכת והוא נרגע לאחר 5 דקות. לדברי הגננת במהלך היום יש גלים של בכי לסירוגין, ויש גם רגעים שקטים שהוא פעיל ויוצר כמו כולם. עברנו את שלב הפחד מזרים וחרדת הנטישה הרבה לפני וכבר מזמן הוא היה נשאר ברצון אצל הדודה או אצל הסבתא בלי שום בעיה, היה מתקשר עם שכנים או סתם זרים שפנו אליו. מאז שהתחיל הגן הוא לא מוכן שמישהו יפנה אליו, אם זה קורה הוא מתחיל מאוד לכעוס ולבכות, רוצה ללכת מהמקום מיד וקורא לי. זה יכול לקרות עם אנשים שכבר הכיר בעבר ופתאום לא מוכן שיפנו אליו בשום אופן. בשבוע שעבר סרב להשאר אצל הדודה שכבר נשאר אצלה כבר כמה פעמים, והיה מאושר ושמח אצלה. יכול להיות שקליטה בגן גורמת לו לפחד מזרים ? אבל אלה לא זרים בעצם, הוא מכיר אותם וכבר היה איתם. יש לזה שם אחר ? יש גם ססמנים של חרדת נטישה וכל הזמן מחפש אותי ורוצה להיות בחברתי. בבוקר שואל אותי : את תמיד תבואי לקחת אותי מהגן ? וכמובן שאני מסבירה עם המון סבלנות את כל המנטרה הידועה.

מעבר לזה, אחר הצהריים בבית מתנהג רגיל, משחק, רוקד שר ושמח, אלא שלפעמים מגלה סימני חוסר סבלנות או פתאום מגיב בזעם על סירוב ממני למשהו אבל נרגע מהר מאוד. קורה שבצהריים בוכה ממש מעט בשינה ונרגע.
מה שהכי מטריד אותי זה שהוא לא מוכן שאף אחד יפנה אליו חוץ ממני ומאביו. שמעתי על כל מיני תופעות לקליטה בגן, אבל על זה לא ממש. מישהי עברה משהו דומה ?

ודבר שני, מאחר ואני עכשיו לא עובדת, אני כאמור מוציאה אותו מהגן בשעה 12:30 והוא לא הולך לישון עם כל הילדים צהריים, אלא ישן בבית. הגננת אומרת שאני מזיקה לו בכך מאוד, כי אני מבדילה אותו מאחרים ומשדרת לו שהגן זה מקום שצריך להציל אותו ממנו ועוד אומרת שכאשר אצא לעבוד, ואז הוא כן יצטרך לישון צהריים, אז הוא יחווה נטישה קשה יותר והסתגלות מחדש. היא אמרה שאני מרגילה אותו שהולכים אחרי האוכל ויהיה קשה להרגיל פתאום שהולכים אחרי השינה או בכלל ב-4 אחה"צ. אני מבחינתי חשבתי שאני דווקא עושה טוב לילד, כי הוא בזמן התאקלמות וכל עוד אני בבית אז שיישן בבית, כי גם כך קשה לו בגן, ושאני אוספת אותו הוא עצוב ולא נראה לי שעוד שעתיים בגן יעשו לו טוב. איך שאני מגיעה לגן הוא כבר רץ לכיוון הדלת שנלך. אני חשבתי שלאחר שהוא יתרגל לגן, ויוכל להפרד ממני בבוקר בצורה רגילה ובלי בכי, אז יהיה לו יותר קל להשאר עוד שעתיים של שינה בגן. עוד דבר שהגננת אומרת, שמיד שהוא מסיים לאכול, ואם עדיין לא הגעתי כי אחרתי ב-5 דקות, אז הוא ישר מתחיל לבכות, כי נוצרה התניה שעם סיום הארוחה אמא באה. וגם היה מקרה שהתחיל לאכול ואכל רק 2 ביסים ואמר שסיים לאכול, ושאל אם אמא תבוא עכשיו. זאת אומרת מוכן לוותר על הארוחה או לאכול רק חלק כדי שאבוא.
לדברי הגננת, למען הילד שאחליט או כל השנה יהיה עד 12:30 או כבר עכשיו להתחיל להרגיל לישון בגן.