רגשות אשם - אחות חדשה

שלום
בתי בת שלוש וחצי, ולפני כחודש וחצי הצטרפה אלינו עוד תינוקת למשפחה.
בתי מאז ומתמיד היתה ילדה טובה, מאוד אנרגטית וכן עקשנית ומנסה את הגבולות - עושה דווקא, אך בסה"כ ממושמעת כאשר נוהגים בה ביד קשה יחסית (לשבת לידנו ולא איתנו כעונש או אפילו ללכת לחדר שלה)
מאז הלידה אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים חסרת סבלנות אליה.
אפילו כשהתינוקת עם מישהו אחר - אין לי סבלנות לגדולה והיא מרגיזה אותי. אני מאוד מתאפקת וכן מנסה לשחק איתה ולהיות איתה- אני משתדלת שנלך רק שתינו פעם בשבוע לבילוי משותף למרות שלא תמיד זה יוצא.
יש לי ממש רגשות אשם עם זה, כי היא ילדה טובה ואני יודעת שהיא רק רוצה את תשומת ליבי, למרות שלעתים היא עושה זאת דרך דווקא והצקה.
אני כאילו מצפה ממנה ליותר ממה שהיא יכולה לתת- שתתנהג כמו גדולה. אבל היא עדיין תינוקת בעצמה...
אני מנסה פחות לשחק עם התינוקת כשאני עם שתיהן
כך שלמעשה נוצר מצב שאם אני עם שתיהן אחהצ שלם- לגדולה אין לי סבלנות ועם הקטנה אני לא משחקת כדי לא לעורר קנאה.
שאלותי הן:
איך אני משלבת תשומת לב לשתיהן??
האם אי פעם רגשות האשם הללו יחלפו?
האם יש סיכוי שהיא מרגישה במה שעובר לי בראש?
האם יכול להיות שאני אוהבת אותה פחות??? זה ממש כואב לי לחשוב על זה. היא בתי הבכורה
אני די במצוקה ואשמח לעצה...
תודה