לא אוהב מגע

מתוך שאלתך נראה שהרגישות למגע היא של בני אנוש, האם זה כך? בכל אופן לילדים שונים רגישות שונה למגע. ישנם ילדים הרגישים למגע של חומרים שונים כמו,חול, הסימון שיש על חולצות מאחור , סוג מסוים של בדים, וכו, כדאי לשים לב אם יש רגישות שכזו בנוסף למה שתארת . אם כן אפשרי באמצעות גרויים נעימים להרחיב את אפרטואר החומרים שאליהם תחשפו את הילדה. יתכן שתשובתי לא תספק אותך כי את בכלל מכוונת לאינטראקציה בין אישית, שקשורה לשינוי ולכניסה החדשה למסגרת. במקרה זה צריך לגייס את הסבלנות ולאפשר לילדה קשר בין אישי איטי ועל פי דרכה. ניתן להפרד ממנה בהדרגה, לתת אותה כל בוקר למטפלת קבועה, עד כמה שניתן וליצור בסיס ביטחון חדש, בנוסף לאמא, אבא, והסבים. ומבסיס ביטחון זה היא תתחיל לחקור את סביבתה וסביבת הדמויות החדשות
פנינה ליבר

שלום לך,
אני קלינאית תקשורת במקצועי, אבל מתעניינת מאוד בנושא של "רגישויות" בגלל ששניים מילדיי היו כאלה..
ייתכן ולבנך יש רגישות יתר תחושתית.
כפי שפנינה ענתה לך, אם יש רגישות, זה לרוב מתבטא בעוד צורות: ויזואלית, אודיטורית וכו'. למשל: ילך על קצות האצבעות כשצריך לדרוך על חול או על דשא, ויגיב בחשדנות לדברים לא מוכרים (לא רק לדמויות אנושיות)
במידה ואכן יש לו רגישות גבוהה, זה לרוב גורר קושי בהסתגלות לשינויים - ולא רק לגן חדש ולגננות חדשות, אלא גם לאוכל חדש (יעדיף דברים שכבר התנסה בהם).
אני מקווה שלאט לאט תחושי בשינוי.
בהצלחה!!
דפנה