גננת שלא אוהבת ואיזון ילדה

שלום. יש לי מספר שאלות.
1. בתי בת 3 וחצי. עברה לגן חדש לפני כחצי שנה עקב מעבר דירה- בהצלחה רבה.
היא השתלבה בגן יפה ואהבה את הגננת.
כעת, החלה שנה חדשה, והיא עברה באותו גן לכיתת הגדולים - עם גננת וסייעות חדשות (חלק מהסייעות מוכרות לה מהשנה שעברה).
כעת - הגננת טוענת שהילדה לא משתפת פעולה בגן ושיש לה בעיית התנהגות.
לאחר התייעצות עם התפתחות הילד- נתתי לגננת למלא שאלון ולהפתעתי גיליתי שהגננת כנראה לא מכירה את הילדה!
דברתי עם הגננת והסברתי לה שהילדה לא סומכת עליה והסברתי לגננת כיצד ניתן לקנות את ליבה (חיבוקים, משחקי כדור ופחות דיבורים ומשחקי שולחן).

הבת שלי מאוד מאוד שובבה, אולי אף תזזיתית.
ולא תמיד קל לעצור ולהרגיע אותה.
אני חוששת בלב כואב שאולי פשוט הגננת לא אוהבת אותה.
אני חוששת שהילדה חשה בכך ולכן לא מתקשרת עם הגננת.
יש לציין שעם הסייעת הילדה יותר פתוחה.
שאלתי היא: מה עושים במצב כזה?
כששאלתי את הילדה האם היא אוהבת את הגננת היא אמרה שכן. ניסיתי דרכים עקיפות לשאול וגם זה לא עבד.
אני אובדת עצות .מעמד הגננת בגן הוא רם מעלה בעיני הילדים ואני לא יכולה לסבול את העובדה שבתי תשהה 8 שעות ביממה במסגרת שלא אוהבים אותה. היא קטנה מדי כדי להתמודד עם זה.!

שאלתי השניה היא-
עושה רושם שבתי מתנהגת בבית באופן שונה לגמרי ואף הפוך למה שהיא מתנהגת בחברת ילדים אחרים ובגן.
בבית היא קולנית, צחקנית, רקדנית, עומדת על שלה, מפגינה בטחון
ואילו בשכונה- ממש ליד הבית- כשמגיע ילד שקטן ממנה בשנתיים ונוגע לה בצמה- היא עומדת קפואה ולא מגיבה- עם דמעות בעיניים.
כך קורה גם בגן. היא לא מגיבה כשנכנסים למרחב שלה או כשלוקחים לה משהו.
היא לא מדברת - רק כשהיא צריכה משהו.
הגננת אמרה שפעם ילד סגר אותה בשרותים ולא נתן לה לצאת אז היא לא צרחה אלא חיכתה שימצאו אותה.
ההתנהגות הזאת מאוד מדאיגה אותי ואני לא יודעת ממה היא נובעת וכיצד אוכל לאזן אותה-
שתנהג בבית ובגן באופן דומה ולא בבית מוקצן לצד אחד ובגן\בחות מוקצן לצד השני
מה דעתך? האם ההתנהגות נובעת ממשהו שהיא עברה?
אולי חוסר בטחון שניתן לפתור?
סיבה אחרת שנשגבת מבינתי??

תודה רבה