בן שנתיים וחמש

בני בן השנתיים וחמש התחיל לאחרונה להכניס את אצבעו לנחיר האף ו"לחטט".
אין לי שום בעיה עם זה (הוא עושה כך כדקה ואז ממשיך לדבריו), למעט העובדה שלפעמים הוא פוצע את עצמו בטעות ומתחיל לדמם מעט.
הדבר לא מפריע לו להמשיך ולהתעסק עם זה, אבל אני מנגבת לו את הדימום ואומרת לו שיפסיק כי הוא פוצע את עצמו, והוא מתעצבן וממשיך גם כשאני מנסה להסיח את דעתו למשחק או דברים אחרים (תוך שאני לא ממשיכה לדבר על העניין, כדי לא לעשות מזה "עניין", בתקווה שהתופעה תעבור).
כיצד עלי להגיב? מצד אחד אינני מוכנה להתעסקות שכזו שעשויה להביא לפציעה, ומצד שני אני חוששת שתגובה שלי בכל פעם שהוא מכניס את היד לאף תגרום לתוצאה הפוכה, כלומר להתעסקות יתרה.
כרגע הגישה שלי היא לנסות להסיח את דעתו למשהו אחר, אבל לא תמיד זה מצליח (למשל, לפעמים הוא עושה זאת כשהוא שוכב לישון, ואז אני אומרת לו שיספור עד עשר עם האצבעות, או כשהוא משחק אז אני נותנת לו משהו שהוא צריך לאחוז בשתי ידייו והוא "שוכח").
שאלתי היא כיצד הכי נכון להגיב (אם בכלל)?