ילדה שלא מוכנה לקבל מחמאות

עינת היקרה
בישנות היא תכונה מולדת.הילדה שלך בישנית וגם חרדה.
היא מרגישה חרדה הגורמת לה להימנעות והסתגאות ברגע ששמים אותה במרכז תשומת הלב.
אני מציע לך לכבד את רגישותה ולא לעשות זאת.
אין לה בעיה עם ילדים יש לה בעיה עם תשומת לב שבאה מסמכות .
אם את רוצה יותר ללמוד על הנושא כי הוא חשוב וילווה אותך שנים רבות.
אולי תיפגשי עם יועץ בתחום
את יכולה גם להסתכל בספר שכתבתי ,"הכל חרדות"
בברכה טובי פלד פסיכולוג

את אומרת שהיא ביישנית וגם חרדה...
את הקטע של הביישנות אני מבינה ,אבל כשאת אומרת חרדה זה כבר משהו רציני יותר לא?
האם בחרדה לא צריך לטפל?

אני בד"כ מניחה לה וגם עכשיו ביום ההולדת שלה לא מתכוונת לעשות כלום שהיא לא רוצה. למשל אמרה שהיא לא רוצה שישירו לה או לכבות נרות אז אמרתי שמה שהיא לא רוצה לא נעשה. אני לא מזמינה אנשים מלבד כמה חברים שלה שהיא בחרה והסבים והסבתות שלה. אפילו את אחים שלי ושל בעלי אני לא מזמינה.

הבעיה בחרדה הזו זה בארועים משפחתיים בעיקר- ימי הולדת, חתונות, בריתות וכו'... היא לא מוכנה להכנס. בארוע האחרון הייתה גינה אז היא נשארה בחוץ עם ילד נוןסף ושיחקו ואנחנו עשינו משמרות-כל הזמן מישהו אחר היה איתה.

בארוע אחר שהיה בתוך אולם היא בכתה ורצה הביתה כל הזמן. אמרתי שרק נסיים לאכול ונלך.. לפחות הצלחתי להשאיר אותה עוד קצת ואז יצאנו ללובי וישבנו ובעלי נשאר בארוע.

הצגות לא באות בחשבון, למרות שאני מנסה מדי פעם.אפילו רק לשעת סיפור בספריה לא הסכימה למרות שהגענו ראשונים ולא היה רעש .

אני חושבת שאני באמת לא לוחצת עליה(את יכולה לקרוא ממעט הסיפורים שכתבתי לך), אני מבינה את הביישנות שלה אבל הקטע של החרדה מגביל מאוד את כולנו ואם תגידי לי להמשיך ולא לשנות כלום כך אעשה ,אך אם תגידי שרצוי לטפל נעשה את זה.

ואגב... ביישנות תכונה מולדת וחרדה? חרדה היא משהו נרכש לא? ואני באמת מנסה להבין אם חרדה נרכשת אז איך זה קרה כי אם יש משהו שאנחנו לא זה ביישנים וחרדתיים בקשר לקהל ורעש...
אודה לתשובה