מאבקים בשינה ואמא עם קצת אשמה

ביתי בת 8 חודשים בת ראשונה. עד כה מעולם לא הצבתי לה גבולת וגם לא היה צורך..ישנה טוב מ6 בערב עד 5 בבוקר אוכלת טוב בוכה כשיש בעיה -לרוב מסמנת על רעב ולא בוכה.
השבוע קיבלה חיסון..וניכר היה בלילה אי שקט ובהלה.לקחתי אותה באמצע הלילה אלי למיטה.
למחרת אתמול קמה ב10 בלילה בעירנות של "מסיבה" לא רצתה לאכול ..בארבע בבוקר שוב "מסיבה"ציחקוקים חיוכים דפיקות רגליים על המזרון רצון לשחק.
אחרי כול מני ניסיונות הרדמה כולל לקחת אותה למיטתינו ווידוי שצרכיה מולאו..
החזרתי אותה למיטתה ואמרתי לה קצת בתקיפות "לילה טוב אמא עייפה אני הולכת לישון לילה טוב" והיא נירגעה ובסופו של דבר גם נירדמה.
היום שוב הלכה לישון אחרי שעה התעוררה בקושי אכלה כך שזה לא רעב..ושום דבר לא עזר..אחרי שעה וחצי של ניסיונות הרדמה-להרדים אותה על הידיים כפי שאנחנו עושות הרבה פעמים...ועוד..בסוף התעקשתי לא להוציא אותה מהמיטה אפילו כש בכתה..בעצם פעם ראשונה שהצבתי גבול..להרגשה שלי אולי גם קצת בכשיחות יתר..
ובסוף בסוף כשהבכי התגבר מאוד לקחתי אותה על הידיים ונירדמה מיד..
אני תוהה אם הגזמתי,אם גיל זה מתאים להצבת גבולות,