התנהגות חברתית

שלום,
בני בן 4, נמצא בגן קיבוצי, 15 ילדים. הוא ילד מאוד חברתי ומאוד אוהב להמצא בחברת ילדים. בגן יש לו שלושה חברים טובים שאיתם משחק (חוץ מהם יש עוד שני בנים בגן וכל השאר בנות). לחברים יש אחים גדולים לעומת בני שהוא בכור, הוא מגיע הביתה עם ידע בדברים שאנחנו מתפלאים כל פעם מחדש שהוא לומד מהם, בעיקר דברים הקשורים לתכנים אלימים וכוחניים לדוגמה אמירות כמו "אני יהרוג/יפוצץ/ידקור אותו..." דיבורים על מוות, על אקדחים ורובים, מרים את היד בתנועת איום לאגרוף בתגובה כשמתעצבן ועוד...

אולי אנחנו תמימים אבל אנחנו לא חושבים שבגיל זה כבר צריך לדעת את כל הז'רגון האלים... אנחנו מיד מסבירים לו שאנחנו לא מדברים כך בבית, כבר הגענו למצב שהסברנו על אלימות ועל איום ועל כמה זה חמור, אנחנו אף מגיבים בתקיפות כאשר מדבר כך.

בנוסף, מפריעות לנו התפיסות שלו לגבי חברות ונתינה. ניתן לראות זאת מול ילדים של חברים/ משפחה ודרך משחקי הדמיון לדוגמה שתי דמויות של ילדים משחקות והשלישית רוצה להצטרך "בו לא נחכה לו..." ובורחים בכוונה, באימרות לנו "גמרתי לכם את הסלט" (בהקנטה). אלו התנהגויות שראינו בין קבוצת החברים מהגן.
כשאנחנו רואים אותם יחד, וגם לפי דיווחי הגננת בני "נגרר" הוא עושה אחרי חבריו את כל הדברים שאסור (חלק מהם נחשבים ל"מופרעים" של הגן) וכשהוא איתם הוא לא מפעיל כלל שיקול דעת- לפי התנהגותו בבית ובגן כאשר הוא לבד הוא שונה לגמרי.

אנחנו מדברים איתו על הדברים, אבל מפריעים לנו מאוד החשיפה בגן לנושאים האלימים, ההיגררות שלו והערכים שרוכש מהגן ששונים מאוד ממה שאנחנו משדרים בבית.

האם אלו התנהגויות שהן מקובלות בכל קבוצת בנים בגיל זה? כיצד נכון להתמודד עם כך? הוא מכניס תכנים אלו גם במשחקי הדמיון שלו כשמשחק לבד האם להתערב?