ילד בן שנה וחודשיים - מפונק ודביק..

שלום (וסליחה על האריכות),
בני בן שנה וחודשיים אוטוטו ועדיין לא בגן. אימי שומרת עליו כשאני בעבודה. בסך הכל ילד מקסים וחברותי. רק מה, מגיל מאוד צעיר נמצא בנוכחות מתמדת שלי/בעלי/אימי/חמותי. כך נוצר מצב שבו הוא רגיל שתמיד יש מישהו לצידו. גם כשהוא משחק לבדו, העניין לא אורך יותר מכמה דקות בודדות עד שהוא "מערב" מי שמצידו.
כשאני עוזבת אותו למטבח או לחדר כלשהו, הוא ישר מגיע והולך אחרי, בדרך כלל אוחז במכנסיי. גם כשאני מדיחה כלים הוא נדחף לי בין הרגליים כמו חתלתול קטן.
לאחרונה, המצב ממש מחמיר. כשהוא לא מקבל את תשומת הלב אליה רגיל, מתחיל "להתלונן" כדוגמת בכי קטנוני שכזה, מעצבן.... בעלי ואני מאוד משתדלים שלא להתייחס ל"בכי" ולתלונות ולתקשר איתו רגיל. ברגע שמשנים נושא שלטעמו - מיד משתנה מצב רוחו לטובה (תוך שנייה משנה פרצופו לחיוך).
עוד כחודש אני צפויה ללדת ואני ממש מעוניינת להקדים תרופה למכה.
הילד שלי הולך לקבל מנה של מציאות חדשה.
אשמח מאוד לקבל עצות לגבי טיפול בהתנהגות המפונקת שאנו כהורים יצרנו (כנראה).
זה ממש מחמיר מיום ליום, במיוחד בעקבות כך שהוא איתנו כל חופשת הפסח. אבל גם אצל אימי הוא דביק, כך שזה לא משנה....
המון תודה מראש, הורים מתוסכלים...