מוצץ בת שנתיים ו-3

שלום וחג שמח

יש לי בת בת שנתיים ושלושה חודשים. הייתי רוצה לגמול אותה מהמוצץ והסיפור שלה הוא כזה:
עד לפני כמה חודשים קיבלה מוצץ גם באמצע היום והעדיפה שיהיו לה כמה (לקחה בעיקר כשראתה אותו איפשהו). יום אחד סיפרנו לה סיפור שחתולה לקחה את כל המוצצים ונשאר רק אחד מאז הסתפקה באחד. אח"כ התחלנו להגביל אותה לשינה בלבד ובשבועות אחרונים נראה כי קיבלה את הגזרה. עד אתמול מעולם לא נרדמה בלי מוצץ בפה אותו הפילה כמובן אחרי שנרדמה. אתמול נוצר מצב שהיא ישנה אצל סבתא וכשביקשה מוצץ ברכב בדרך חזרה הביתה אבא אמר לה ששכחו את המוצץ בבית של סבתא. בערב לפני השינה החלטתי לנסות לנצל את המצב ולהגיד שאין מוצץ כי הוא אצל סבתא וכשהיא תבוא בעוד שבוע היא תחזיר אותו ודווקא היא נרדמה יפה לאחר ההסבר הזה. בבוקר בכתה שצריך להחזיר מוצץ הביתה אבל נרגעה. כשהשכבנו אותה לשישון צהרים היום, שוב בכתה מאוד וביקשה להחזיר את המוצץ... האמת היא שכבר אחרי שהיא נרגעה ושכבה, התחלתי לחשוב שאולי זה לא נכון לנסות לגמול ככה ולקוות שתשכח עד שבוע הבא, כי ברוב המקרים שמעתי שילדים מוותרים מרצון על מוצץ כשמספרים איזה סיפור שהביאו לתינוק אחר למשל ונפרדים מהמוצץ לשלום ופה אני מציבה אותה בפני עובדה והי אעוד מחכה למוצץ שלה.. אז הלכתי ונתתי לה מוצץ תוך הסבר שביקשתי מחתולה והיא החזירה לי אחד.. (הילדה אמרה "תודה חתולה").
אחרי כל זה- השאלה -האם היה נכון לנצל את המצב ולקוות שתוך שבוע היא תירגע ותיגמל גם אם לא היה בכוונתה לוותר על המוצץ מלכתחילה (אני עדיין יכולה לחזור לסיפור כיסוי הזה ולהגיד שהחתולה לקחה שוב וזה שאצל סבתא לא חזר) או שכדאי ללכת על משהו אחר -חופשי ומרצון:), - אם כן -איך ומתי מתחילים?
תודה רבה מראש וסליחה על האורך...