התנהגות חברתית בגיל הרך

שלום לך לימור
הנושא החברתי מטריד לא מעט הורים, במיוחד בארצנו שבה אנו שמים דגש מיוחד על הצד החברתי, ( את הסיבות לכך נשאיר לסוציולוגיים).
ולשאלתך: קודם כול חשוב להדגיש כי כמו בכול התחומים, גם בתחום החברתי יש שלבי התפתחות. כאשר בגיל שנתיים הילדה עדיין נמצאת בשלב האגוצנטרי, שבו היא המרכז וקשה לה להיות אמפאטית לילדים אחרים, לכן היא מתקשה בלהתחלק ולחכות בתור, (סעיף 2 בהצעות שלך לפיתרון).
אז מה עושים?
כול הפתרונות שהצעת נכונים, כול אחד במינון המתאים: סעיף 1 מצוין, סעיף 2- מעודדים נתינה, 3 חשוב מאוד מאוד, 4 מבטיח שהכול יסתדר, 5 מצוין.
את מוזמנת להיכנס לאתר שלי ולקרוא את המאמר שכתבתי בנושא
בהצלחה אורה

אורה תודה
אני חושבת שהנושא מטריד הרבה הורים וטוב שכך....בעידן בו כל אחד עסוק בעצמו, חשוב לי כהורה לעודד התנהגות חברתית טובה, רציתי גם לציין שהיא מפנימה יפה את העניין של לחכות בתור ולהתחלק עם התיווך שלנו וכמובן במינון והבנה שזה קשה בגיל זה.

אני יודעת שזהו שלב אגוצנטרי (למרות שחשבתי שבגיל שנתיים זה אמור לעבור) אך עדיין זה מטריד אותי כי אני רואה אותה ביחס לילדים אחרים בני גילה שכן משחקים יחד, צוחקים יחד, משתובבים יחד והיא מתעסקת בשלה...
זה לא נובע מביישנות או מפחד כולשהוא, זה פשוט לא מעניין אותה
תוכלי להגיד לי מהמחקרים האם זה משקף התנהגות חברתית עתידית או שאי אפשר בגיל הזה להגיד איך תיהיה כשתגדל ?

אני אקרא את המאמר שלך, תודה רבה על הפורום הנהדר

ללימור שלום
התנהגות הילד מושפעת בעיקרה משני מרכיבים מרכזיים: תכונות האופי המולדות, (כולל המזג), יש ילדים חברותיים יותר ויש חברותיים פחות באופים, יש ילדים המעדיפים לשחק לבד ויש המעדיפים תמיד להיות בחברה, שונות זו באה לידי ביטוי כבר בגיל הצעיר ביותר. יחד עם חשוב לזכור כי המרכיב השני הוא הסביבה שמרכזה הוא חינוך ההורים ולכן יש מה לעשות- הגבתי על כול ההצעות שהצעת שמרביתן ככולן טובות מאוד. נראה שאתם יצורים חברתיים היא תלמד זאת כלמידת חיקוי, (עיקר הלמידה בגיל הרך), את חושפת אותה לחברים ובכך את מלמדת אותה בהדרגה להסתגל לילדים, את מקנה לה נורמות להתנהגות חברתית הכוללות ויתור ועמידה בתור. כול אלו יסיעו מאוד בהמשך הדרך. יחד עם זאת חשוב להתחשב באופיה ולאפשר לה גם לשחק לבד. לא לחשוף לחברים בכול יום, אל תשכחי שלאורך שעות הגן היא חשופה לחברה. לאפשר גם וגם. יותר מאוחר חשוב לרשום לחוגים כאלו שהילדה מעוניינת בהם. גם שם יש הרבה מאוד למידה חברתית.
הכי חשוב לא להיות מודאגת, ולא להעמיד את נושא חיי החברה של הפעוטה במוקד השיח בבית ובוודאי לא להתייחס לכך כבעיה.