שנת הלימודים בפתח

הסבר מעל מה שקורה מאתר אחר ע"י עודד נווה:
שלום, אני יודע שהתגובה הזאת לא שייכת לגמרי לדברים שכתבה מיטל אבל הם מתבקשים ביחס לדיונים השונים בפורום הנוגעים לעניין הבג"ץ שהוגש נגד משרד הבריאות ומשרד החינוך בתחילת השנה. אני חש צורך להתערב בדיון כיוון שנכתבו דברים רבים ביחס לבג"ץ, בפורום הזה ובפורומים בפייסבוק, חלקם מדויקים וניטרליים וחלקם רגשיים, בוטים ומשמיצים. גם דברים של אלון ומוטי לוקים פה ושם בחוסר דיוק מסוים אם כי הם בעלי ידע עמוק בתהליכים השונים בכנסת ומחוצה לה הקשורים למקצועות שלנו. שמי עודד נוה, מנהל מכון כיוונים ובית הספר לפסיכודרמה אנליטית. בנוסף אני מרצה לפסיכודרמה במכללת ירושלים. אני כתבתי והגשתי את הבג"ץ בייצוג עצמי בסופו של תהליך ארוך ומייגע מול משרדי הבריאות והחינוך. לפני כשנה וחצי התחלנו, מכללת ביטוי ומכון כיוונים במאבק שתכליתו להכליל את המוסדות שלנו בחוזרי המנכ"ל בהם ישנה הכרה בחלק ממוסדות הלימוד. הטענה שלנו מול גורמים שונים במשרדים הללו הייתה שהרשימות האלה מנוגדות להוראת בג"ץ מפורשת משנת 2004 שאסרה עליהם ליצור מסגרת הכרה כלשהי למקצועות בתחום. עוד טעננו שההחלטה אילו מוסדות יכללו ברשימות ואילו לא הינה שרירותית ולא מבוססת. היה לנו לוביסט, פגשנו את שר הבריאות וגורמים נוספים בכנסת ובמשרדי הממשלה שלחנו מכתבים וללא הועיל. מסיבות שונות, פוליטיות מעיקרן החליט משרד הבריאות בקיץ שעבר להוציא חוזר מנכ"ל חדש. כמה שבועות לפני מועד פרסום החוזר החדש, שידענו שהולך להתפרסם, פגשנו, נציגי מכון כיוונים בייצוג של עו"ד רענן הר זהב את ד"ר אמיר שנון בניסיון למנוע את פרסום חוזר המנכ"ל החדש או לחילופין, ביקשנו שהניסוח יכליל את המוסדות שלנו כמוסדות מוכרים. הפגישה לא הועילה והחוזר החדש, שאינו חוקי לדעתנו כמו קודמו, פורסם. למעשה, למתבונן בסעיף 4 בחוזר האחרון נוצרת זיקה לחוזר הקודם באופן שאינו מבטל אותו. נוצר מצב בו היו שני חוזרי מנכ"ל החופפים ומשלימים האחד את השני ובשניהם מכון כיוונים הודר מכלל המוסדות המוכרים. וכך, בהנפת קולמוס מצאנו את עצמנו מודרים שוב. זאת למרות שמכון כיוונים פועל משנת 1994 והינו אחד ממוסדות ההכשרה המרכזיים בישראל בתחום הפסיכודרמה. לא תקפנו את החוק, לא ביקשנו הקפאת תעסוקה, לא הייתה לנו תכנית גדולה בהגשת הבג"ץ חוץ מהכרה לבוגרינו. היה ברור לנו שאמות המידה שקובע משרד הבריאות יעברו כמיקשה אחת להוראת המעבר כאשר ייכנס החוק לתוקפו ועמדנו על כך שהבוגרים והתלמידים שלנו זכאים להזדמנות שווה.

במלוא הצניעות אנחנו חושבים שתכנית ההכשרה של המכון עומדת במקום גבוה בכל קנה מידה של לימודי פסיכודרמה. התשובה שקיבלנו ביחס לסיבות שבגינן אנחנו לא בפנים היו בערך ברמה של למה כובע או למה ככה בנוסח המשכנע יותר. ביקשנו שייבדקו אותנו, שישלחו מישהו ונאמר לנו שמשרד הבריאות אינו ערוך ואין לו את המשאבים הנחוצים לבדיקת מוסדות ההכשרה באופן פרטני. כאשר ראינו ששנה וחצי של מאבק שקט ומנומס אינו מעלה ולא כלום, חשבנו שהגיע הזמן להסיר את הכפפות מול השרירותיות, האפליה, חוסר המידתיות, הפגיעה במוניטין, הפגיעה הכלכלית, הפגיעה המקצועית והתעסוקתית של הצוות והתלמידים - ולא נותר לנו אלה לפנות לקבלת סעד מבית המשפט. אני כתבתי את הבג"ץ לבד, וב 28 במרץ, 2012 מועד הדיון, אייצג את מכון כיוונים בעצמי, כי ייצוג בידי עו"ד מומחה לבגצי"ם הוא יקר מדי עבורנו. מכללת ביטוי בחרו שלא להיכנס למאבק המשפטי. לא העליתי בדעתי שמישהו ישמע על הבג"ץ או שתהיה פעילות משפטית ערה כל-כך ביחס אליו. אגב, נציגת משרד החינוך שנתנה בשבועות האחרונים למטפלים באומנות להבין שהסיבה להקפאת התעסוקה הינה הבג"ץ, בישיבת הוועדה האחרונה,לא הזכירה את הבג"ץ ולוא במילה אחת. אני חושב שמשרד הבריאות מתחיל לסגת מתמיכתו בחוק לא בגלל הבג"ץ אלה בגלל שהוא מתחיל להבין את היקף המטלה שתוטל על כתפיו וכן הוא מתחיל להבין שהוא אינו לגמרי מבין את צרכי המקצוע הזה על כל רבדיו. כאשר היינו לבד במאבק הזה אף גוף לא תמך בנו כך שתחושת הסולידריות המתבקשת לא מהדהדת כעת היטב באוזנינו. אנחנו נמשיך עם הבג"ץ ולא נמשוך אותו, למרות לחצים רבים המופעלים עלינו, אלה אם ניכנס לרשימת המוסדות המוכרים ע"י משרד הבריאות. צר לנו לפגיעה שאולי נפגעים מטפלים ומתמחים - זו לא הכוונה. את התלונות, את כל התלונות צריך להפנות למשרדים רלוונטיים המתנהלים בשלומיאליות וזיגזגים כבר 8 שנים ויוצרים חוסר שקט קיצוני בכל המערכת כאשר הם מוציאים הוראות והנחיות חדשות לבקרים.