התקדמות בחוק טיפול בכנסת

במהלך החודשים האחרונים עסקה הכנסת בצורה אינטנסיבית בהצעת החוק. בגלל מורכבות הסדרת הטיפול ביצירה והבעה והסיבוכים הייחודיים שנובעים מהאופי הבין-תחומי של המקצוע, הקדישה ועדת המשנה שלוש ישיבות אך ורק לעניינינו. בישיבות אלה נחשפו קשיים משמעותיים באקדמיזציה של תוכניות ההכשרה והוחלט לפצל את מקצוענו מהצעת החוק, תוך הצהרה לדון בו מחדש בעוד ארבעה חודשים. משמעות הפיצול, שהשלמת החקיקה בשאר המקצועות שנוטרו בהצעת החוק ממשיכה, בעוד שהטיפול ביצירה והבעה נשאר בוועדת המשנה לדיון חוזר. במידה ובמהלך הארכה תימצאנה תשובות מספקות לבעייתיות שעלתה, מקצוענו יובא בנפרד לקריאה שנייה-שלישית.

עיקר הבעייתיות, שתוכניות ההכשרה בטיפול ביצירה והבעה נקלטו במסגרות אקדמיות שונות ולא תיתכן תעודת תואר שני אחידה. כמעט כל תוכניות ההכשרה מהוות תת-חטיבה בדיסציפלינה נלווית ותעודת התואר השני תהיה באכסניה האקדמית הראשית. למשל, לא ניתן להכיר בתוכניות ההכשרה במכללות להוראה תואר שני מפורש במקצוענו, אלא בחינוך בלבד, תוך מגמה בטיפול ביצירה והבעה. כנ"ל לגבי תוכניות ההכשרה שמתקיימות בפקולטה לחינוך באוניברסיטאות וכד'. כתוצאה ממציאות זו לא יוכל המחוקק ללמוד מתעודת התואר השני אם תוכנית הלימודים היא הכשרה פרופסיונאלית ממשית, או תת-מסלול אקדמי תיאורטי בלבד. לכן הטילה ועדת המשנה על משרד הבריאות והמל"ג להניח על שולחנה, תוך ארבעת חודשי הארכה, קו מנחה להגדרת התואר השני הקליני במקצוענו. קו מנחה זה יאפשר למל"ג לקבוע שתת-חטיבה בדיסציפלינה אקדמית נלווית היא תוכנית הכשרה קלינית מלאה בטיפול ביצירה והבעה, למרות שתעודת התואר השני בדיסציפלינה הראשית תחתיה היא מתקיימת. מכיוון שהמל"ג הוא הרשות הממלכתית היחידה שמוסמכת לפקח על השכלה על-תיכונית ולאכוף תקן מוסכם, היעדר האקדמיזציה המלאה במקצוענו יצר אנדרלמוסיה ומקשה על ישור הקו שהכרחי לחקיקה.