עירוי

Intraosseous infusion
העירוי התוך גרמי מיועד במקרים בהם יש צניחת ורידים קשה(בעקבות ירידת לחץ דם-שוק)
ובמקרים בהםלא נמצא וריד פריפרי, או אז מכניסים עירוי לתוך תעלת העצם ,
יש פטנט ישראלי שנקרא BIG כחול למבוגרים ואדום לילדים ,שהוא" יורה" מחט לתוך תעלת העצם ,
מאת: ד"ר יואב הופמן, ד"ר איתי שביט
השגת גישה ורידית הינה פעולה קשה לביצוע בתינוק/ילד העובר החייאת לב-ריאה, או נמצא במצב של הלם - מצב קליני המלווה בוואזוקונסטריציה פריפרית ניכרת ולעיתים אף בירידת לחץ הדם (הלם בלתי מפוצה). הבעיה אף מחריפה במתארי טרום בית חולים אשר אינם מתאימים להכנסת עירוי מרכזי - פרוצדורה הדורשת מיומנות גבוהה ועלולה לארוך זמן ממושך.

החדרת וריד פריפרי נחשבת לפעולת הבחירה במצבי החייאה והיא נפוצה ביותר - כמעט בכל החייאה באדם הבוגר. במצבי החייאה בגיל הפדיאטרי, לעומת זאת, החדרת עירוי תוך גרמי הפכה בשנים האחרונות להיות נפוצה כקו ראשון לטיפול, עקב קלות הביצוע היחסית של פעולה ובגיבוי מחקרים חדשים אשר הוכיחו את יעילותה.

ההמלצות האחרונות של ה-ILCOR (International Liaison Committee (on Resuscitation קובעות כי החדרת עירוי תוך גרמי מומלצת במצבי החייאת ילדים אשר בהם לא ניתן לבצע גישה ורידית מהירה ("פתיחת וריד"). איגוד הקרדיולוגים האמריקאי (AHA) בהמלצותיו האחרונות משנת 2005 הרחיב הנחייה זו אף למצבי דום לב במבוגרים.

המלצות אלו מעודדות את הרחבת השימוש בעירויים תוך גרמיים במצבי החייאה ומאפשרות החדרת עירוי תוך גרמי כניסיון ראשון להשגת גישה למתן נוזלים ותרופות, אם ההתרשמות הראשונית של מבצע ההחייאה היא כי פתיחת וריד פריפרי עלולה לקחת זמן.

החדרת עירוי תוך גרמי הינה מיומנות קלה ללמידה באופן יחסי והיא נעשית כיום כחלק מקורסי החייאה מתקדמים לצוותים רפואיים וסיעודיים ולצוותי מד"א (ACLS ,APLS ,PALS).

מה הוכח לגבי החדרת עירוי תוך גרמי?

א. בהחייאה, יעילות החדרת תרופות ונוזלים במתן תוך גרמי זהה למתן תוך ורידי (פריפרי או מרכזי), וגבוהה יותר מאשר במתן דרך צינור קני (טובוס) .

ב. קיימות מעט מאוד התוויות-נגד לביצוע החדרת עירוי תוך גרמי, רובן ברורות מאליהן כגון: שבר בעצם, ניסיון החדרה קודם באותו מקום, או מחלות עצם כמו אוסטיאופורוזיס.

ג. אחוז התחלואה הנלווית נמוך (פחות מאחוז אחד) וכולל בעיקר זיהומי עור שטחיים ובתדירות נמוכה יותר: אוסטאומייליטיס, תסמונת מדור, נמק עורי ושברים בעצמות.

ד. הטיביה הקריבנית (פרוקסימלית) מהווה את אזור ההחדרה המועדף ויש לנסותו ראשון (תמונה מס' 1). עצמות אחרות יכולות אף הן להוות אתר להחדרת עירוי תוך גרמי: פמור רחיקני (דיסטלי), רדיוס רחיקני, החלק הקדמי של ה-Iliac spine ועצם הבריח.