ויטמין 12 B

המינון המומלץ של ויטמין B12 בזקנים

לויטמין B12 תפקיד חשוב בבניה ושמירה על התפקוד התקין של מערכת העצבים, ייצור ההמוגלובין והחומר הגנטי בגרעין התא. חסר בויטמין B12 מתבטא בתופעות כלליות של חולשה, עייפות, דכדוך עד כדי דכאון ותופעות יותר ספציפיות כסחרחורת, נימולים בקצוות הגפיים, אנמיה וירידה קוגניטיבית.
באנשים בריאים שאוכלים דיאטה מאוזנת שכוללת מוצרי חלב, בשר ודגים אין בעייה של חסר.
בעייה של חסר נובעת לרב ממחלה ספציפית בקיבה ובמעי הדק בצעירים או צריכה לא מספקת בצמחונים.
בזקנים הבעיה היותר שכיחה היא ירידה בחומציות הקיבה לה תורמים הגיל וגם תרופות(נוגדי חומצה ) כמו גם ירידה בהפרשה של מרכיב(ללא קשר לחומציות) שאמור להקשר לויטמין ע"מ להבטיח את ספיגתו במעי הדק. כך שעל אף אספקה סדירה של הויטמין הוא אינו נספג.
הפתרון במצב זה הוא לתת אותו בטבליה תחת הלשון או בזריקה לרב חודשית.
המינון המומלץ הוא בין 2 מיקרוגרם(מיליונית הגרם) ל6 מיקרוגרם ביום, אולם בשל הבעיות הפוטנציאליות בספיגתו הוא נתן במינונים הרבה יותר גבוהים של 1000 מיקרוגרם לטבליה או לזריקה.
הרמות התקינות בדם הן בין 200 ל 800 פיקוגרם/מ"ל, 1/טריליון הגרם.
בשנים האחרונות פורסמו עבודות בודדות שהראו התאמה בין רמות גבוהות של הויטמין בדם ושמירה על קוגניציה(כישורים שכליים). העבודות הן תצפיתיות ולא נתן להסיק מהן שתוספת הויטמין ללא חסר אכן תמנע דמנציה. לשם כך יש לבצע עבודות שישוו בין אוכלוסיות שמקבלות את התוסף לאלו שלא.
תצפית דומה נעשתה בשנים קודמות לגבי חומצה פולית שבעקבותיה מטופלים רבים נטלו תוספת חומצה פולית גם ברמות תקינות, אך לאורך שנים גישה זו לא הוכיחה את עצמה והיא בתהליך נטישה. המשותף בין שתי התצפיות הוא שבשתיהן מדובר בויטמינים מקבוצה B, ולהן תפקיד חשוב יחד עם ויטמין B6-פירידוקסין בפעילות האנזים שמפרק את ההומוציסטאין ושומר על רמתו הנמוכה בדם. מסתבר שרמות גבוהות של הומוציסטאין(חומצת אמינו) בדם מהוות גורם סיכון ליצירת הרבד הטרשתי, בדומה לכולסטרול וסתימת כלי הדם הגורמת לאוטם שריר הלב, שבץ מוחי ועוד מרעין בישין כדמנציה.