חבלות

חבלות וסימנים כחולים בזקנים
בזקנים קיימת נטייה לפתח סימנים כחולים על העור ביתר קלות מאשר בצעירים וזאת משום שהעור הופך לדק והכלי דם הזעירים תחתיו הופכים לחסרי תמיכה ושבריריים גם בחבלה קטנה ולעתים אף לא מורגשת. סימנים אלו לרב מופיעים באיזורים חשופים בידיים, ברגליים ובמקרי נפילה באיזורים החבולים בעכוז, בגב ובפנים. שימוש בתרופות מסוימות, "מדללי" דם(קומדין, אספירין, פלוויקס), נוגדי דלקת, סטרואידלים(מקבוצת הקורטיזון) ולא סטרואידלים(כאספירין) וכן תוספי מזון המכילים שמן דגים וג'ינקו בילובה מהווים גורמי סיכון ויכולים להחריף את התופעה. במדה ומתגלים סימנים כחולים בפרט באיזורים שאינם חופפים את נקודות המגע בזמן הנפילה יש לחשוב גם על חבלות שנגרמות על ידי הצוות המטפל אם בשוגג(חוסר הדרכה) או אף במזיד(התעמרות). סימני חבלה שנגרמו מחבלות עצמיות בלתי מורגשות לרב הן מוגבלות וחולפות אחרי ימים עד שבועות אחדים.
סימנים כחולים מחוץ לאיזורים שצויינו ובפרט ממקומות שאינם חשופים ופנימיים צריכים להעלות חשד שמדובר בהפרעות קרישה על רקע מחלת דם, כליות וכבד.
דרכי מניעה כוללים לבוש עם שרוולים או/ו אף מגינים לרגליים בפרט בזקנים רתוקים לכיסא גלגלים שנחבלים רבות ברגליים בזמן ההעברות, הדרכת הצוות המטפל להעברות זהירות ובטוחות וסקירה תקופתית של התרופות בשאלה של תופעות לוואי.