דמנציה ושבץ מוחי

הימנעות או מניעת אוכל ושתיה בזקנים סופניים

סוגיית ההימנעות או מניעת אכילה ושתיה מזקנים סופניים, היא בעיה ידועה ומורכבת. פתרון לסוגייה זו דורש בשלות אישיותית ותעצומות נפש מצד המשפחה ואומץ מקצועי מצד המטפל.
במצבים רפואיים, סופניים לא מעטים מוצא זה הוא המוצא הנכון שגם מאפשר סיום חיים בכבוד וללא סבל.
במניעת אוכל ושתיה בזקנים סופניים, תקופת תחושת הרעב והצמא היא קצרה, אם בכלל, לרב חולפת לאחר היממה הראשונה. בהמשך אף מופיעה תחושת אופוריה-הרגשה עילאית לימים אחדים, כשלאחריהם החולה שוקע בתרדמת עד שהוא מת.
מניעה מוחלטת של נוזלים גורמת למוות כעבור שבוע ומניעת מזון כעבור כחודש.