עזרה עם סבתא בת 88

שלום רב,
סבתי אשה מבוגרת,כמובן עם שלל מחלות ותרופות. אבא שלי הוא בן יחיד והוא מנסה כמיטב יכולתו. כבר כמה שנים שיש תהליך של דמנציה, וכל אישפוז גורר גם מצבים של דליריום. היא קיבלה עזרה טיפולית ע"י מטפלת מטעם ביטוח לאומי, אך מאחר והיא מתעקשת לעשות הכל לבד והיא איננה יציבה (מסרבת להליכון או כסא גלגלים) היא נפלה מספר פעמים בבית ונחבלה. מתוקף עקשנותה להתקלח לבד ובשעות שנראות לה היא גם נפלה באמבט. כל מה שמציעים היא מתנגדת. היא מסרבת להשלים עם הזקנה ועם התלות שלה במטפלת. לאחרונה בגין נפילה קשה שלה באמבט,נעשה ניסיון נוסף להביא מטפלת זרה. כמובן ששום דבר לא לטעמה והיא בוכה כל הזמן. היא גם כל הזמן מאשימה את יתר בני המשפחה בהכל. אין לנו כסף לשים אותה בבית אבות. אבא שלי בן יחיד והוא גמלאי.
אבא שלי גם איש חולה לב, והיא פשוט "גומרת" אותו. הוא כבר לא יכול יותר להתמודד.
בסופו של דבר, אנחנו באמת אובדי עצות, אנחנו לא יודעים מה לעשות. ומעבר לכך, כשאנחנו שואלים אותה מה היא רוצה, היא לא מסוגלת לתת תשובה ברורה וישירה.
אנחנו באמת לא מבינים מה היא רוצה. מה אפשר לעשות? היא לא מבינה שאסור לה להיות לבד, היא לא מבינה שאסור לה לקום מהמיטה לבד, שאסור לה ללכת לשירותים ובלילה לבד. היא כל הזמן עצבנית, לא ישנה בלילות. לא מבינה שכשלוקחים קסנקס בלילה זה מטשטש ופוגע ביציבות ולכן אסור לה לקום מהמיטה לבד לשירותים. אבל היא מתעקשת. אנחנו כבר מותשים. רופאה המשפחה רשם לה בעבר כדורים נגד דיכאון והיא לא מוכנה לקחת. אנחנו אובדי עצות, חסרי אונים. והכי עצוב לי שכולם סובלים נורא, גם היא וגם ההורים שלי וגם אני. ואני מודה ומתוודה, שאנחנו כל כך שחוקים כבר מהטיפול וההתמודדות שאנחנו לא מסוגלים לזה יותר.