דכאון

שלום
כתבתי לך בעבר, וחזרתי עם שאלה מעודכנת.
בן 76 סובל מדכאון (אונקולוגי, מקבל זריקת סופרפקט בעקבות גידולב ערמונית, חייב לקבל את הזריקה אין אלטרנטיבה אחרת במצבו) שהנוטל ציפרלקס חודש וחצי. עם העלייה הדרגתית במינון מרבע כדור ועד כדור של 10 מג. בהתחלה התחיל עם תחליף ציפרלקס (מה שהיה בקוםה) ובאמעצ הטיפול עבר לציפרלקס (שוב, זה מה שניתן עי הקוםה).
בנוסף מקבל קלונקס פעם ביום בבוקר 0.5 מג.
הפך אפטי, חסר תאבון, לא יוצא כמעט מהמיטה בגלל חולשה. אומר שיש לו לפעמים _פעם פעמיים ביום) צמרמורת, הידים רועדות בצורה מוגזמת. נראה תלוש עצוב מאוד ומבולבל. שוכח לא מעט דברים והכל בחודש חודשיים האחרונים אם כי באופן כללי בשנה האחרונה חלה ירידה קטנה בזכרון אבל אני חושבתש היא בבגלל המצב הקשה שהוא שרוי בו (אונקולוגי, מטופל הורמונלית בזריקה, אחרי ארוע מוחי ועוד).
סובל מלחץ דם גבוה בלי קשר, אבל בתקופה האחרונה לחץ הדם גבוה מעט יותר.
האם מדובר על הרעלת סרטונין?
התחלנו לרדת במינון לחצי כדור כי נראה שזה לא עושה לא טוב ורנד לרבע כדור עוד שבוע. התור לנוירולוג רק עוד חודש וחצי והמצב לא משהו.
מה אמורים לעשות במצב כזה כרגע? ברור שלקבוע לפסיכוגריאטר אבל התורים אל מהירים וכרגע המצב ממש לא טוב.
שנית, כתבתי לך בעבר והמלצת לפנות לאורואונקולוג ולא לפסיכוגריאטר. לא מצאתי אורואונקולוג שמבין כל כך בבריאות הנפש. השנייםש טיפלו בו לפני שעבר לאונקולוג אומרים אותו הדבר - ציפרלקס או משהו אחר מאותה משפחה, אבל אנו חוששים מהתרופה הזו לאור הנל.
תודה על המענה האכפתי והמסור.