קשישה לאחר ניתוח עם קטטר כשבועיים

בעיית גמילה מקטטר בזקנים

בעיית גמילה מקטטר לרב מתעוררת לאחר הוצאת קטטר שהיה מותקן תקופה ממושכת וגרם להתכווצות השלפוחית כך שאין היא יכולה להכיל את כמות השתן המקובלת טרם גרימת גירוי להשתנה. כך שהמטופל מטפטף כל הזמן. במקרה המוצג כאן הבעיה הפוכה. לאחר הוצאת הקטטר המטופלת אינה יכולה להטיל שתן גם לאחר שנוצר הנפח הדרוש להתכווצות השלפוחית. מצב זה נגרם ע"י מחלות מסויימות כסוכרת ושימוש בתרופות מסויימות כנוגדות דכאון מהדור הישן(טריציקליות) ועוד רבות אחרות וכן בשימוש בחומרי הרדמה כמו במקרה זה. הטיפול מתחיל במניעה, לשקול אי הכנסת קטטר בחולים מועדים לעצירת שתן בפרט בניתוחים אמבולטורים קטנים. לשקול הפסקת טיפול בתרופות שגורמות לאצירה ועצירת שתן ולתת תרופות שעוזרות בהרפיית סוגר שלפוחית השתן והתכווצות שריר השלפוחית שתן. איך עושים את זה? בעזרת אורולוג.
באשר לטיפול בזיהום בדרכי השתן. ידוע שהחדרת קטטר יכולה לגרום להתפתחות זיהום, אך במקרה זה אין אפשרות להוציא את הקטטר בשל התפתחות עצירת שתן לאחר הוצאת הקטטר. לכן חשוב לטפל בגורמים לאצירה ועצירת שתן ורק לאחר מכן לנסות להוציא את הקטטר. אין מניעה לטיפול בזיהום בשתן ללא הוצאת קטטר.
לא חייבים לטפל בזיהום בשתן אם הוא אתסמיני-ללא תלונות מצד המטופלת וללא ממצאים המסכנים את המטופל עם סכנה להתפשטות הזיהום