ניתוח גב בגיל 92

גיל בלבד אינו צריך לשמש כהוריית נגד לניתוח. הוא חלק ממכלול של נתונים שצריכים להילקח בחשבון לפני החלטה על ניתוח.
כעיקרון יש למצות את כל האמצעים השמרניים(לא התערבותיים-ניתוחיים), קרי תרופות, הזרקות מקומיות, אמצעים פיסיקליים כשימוש בהקרנות, גלי חשמל והשרייה מגנטית, טרם החלטה על ניתוח, בכל גיל ובפרט בגיל המבוגר שמתלווה במחלות ובעיות נלוות.
לאחר שמוצו כל האמצעים הלא חודרניים, והבעיה לא באה על פתרונה יש לשקול גישה התערבותית גם בגיל מופלג כאשר הגיל הוא חלק מהמשוואה הכוללת את כל הסיכונים האחרים שהם לא פחות חשובים מהגיל. בפרט שבגישה ההתערבותית בשבר בחוליות אין מדובר בניתוח במובן המקובל של פתיחת חלל כבטן או ראש עם כל הסיכונים הנלווים אלא בהזרקה של חומר לחלק הפגום של החוליה שמתקשה לאחר ההזרקה ומשחזר את מבנה החוליה. מובן שההצלחה של ההתערבות תלויה בנסיון של המנתח.
יש לבדוק במחלקות האורתופדיות של הבתי חולים הגדולים באם יש להם נסיון עם הטכניקה הזו.
ואחרון אחרון לא פחות חשוב הוא הטיפול במחלה שגרמה לשברים, בריחת סידן אוסטיאופורוזיס. חשוב לטפל לפני ואחרי הופעת השברים.
הורמון בשם קלציטונין(מיאקלציק, סלקו) שניתן בזריקות לשריר או במשאף אף נמצא מועיל בטיפול בכאבי גב הנובעים משברים אוסטיאופורוטיים בחוליות שלעתים הם אף לא נראים בצילומי רנטגן-סדקים. לוקח זמן עד חודש טיפול עד שמבחינים בהשפעתה המיטבית של התרופה.