קלוסטרידיום

1. קודם לוודא שהטיפול האנטיביוטי(א.ב.) אכן נחוץ, הואיל ובמקרים רבים בפרט בקהילה הטיפול הא.ב. מיותר כמו במקרי שפעת.
2. לא כל הא.ב. גורמות או מחריפות זיהום בקלוסטרידיום דיפיצילה(ק.ד.) באותה מדה. יש יותר ויש שגורמות פחות.
3. מתן בו זמני של מטרונידזול(פלג'יל) ביחד עם הטיפול האנטיביוטי הנחוץ יכול להוריד את הסיכון להתפתחות זיהום בק.ד.
4. CDT = ראשי תיבות של: Clostridium Difficile Toxin, הטוקסין הוא הרעלן המופרש מהחיידק והגורם לכל הנזקים.
5. ממש לא. לרב הנזק הוא מקומי במעי וגם כאשר יש פגיעה מפושטת עם קריסת מערכות היא נובעת מהנזק של הרעלן המופרש. חדירת החידק לדם(ספסיס) ושאר המערכות היא נדירה.

שלום

תודה על המענה המהיר והבהיר.

מהאנטיביוטיקות הבאות מה עלול במיוחד לגרום לקלוסטרידיום?
אוגמנטין- כוליסטין - כלורמפינקול- טזוצין

ושאלה קצת ברמה התיאורטית, כאשר מדובר בזיהום חוזר של קלוסטרידיום, ולאחר ההפוגה הראשונה טופל בפרוביוטיקה בצורה קבועה, וכשנדרש שוב טיפול אנטיביוטי קיבל במקביל פרוביוטיקה וללא חזרת הזיהום.
לאחר מספר שבועות של טיפול אנטיביוטי מסיבה אחרת הופסק מתן אוכל, כולל הפרוביוטיקה למספר ימים, ואז גם חזר הזיהום במעי
האם יכול להיות קשר בין הפסקת הפרוביוטיקה לחזרת הזיהום או שאין קשר?

ושאלה אחרונה בבקשה, הסיבה לתמותה מקלוסטירדיום זה שהזיהום מתפשט ומגיע לדם ואז גורם לקריסת מערכות? אם בשביל קריסת מערכות צריך שזה יגיע לדם, איך יכול להיות שבתרבית דם לא יזהו את זה?

תודה