בעיות עם אימי המבוגרת

אימי בת 83 ,לפני כ 10 שנים חלתה בלימפומה ועברה ניתוח לכריתת בלוטת הדמעות בעין.מאז היא בביקורת קבועה כל כמה חודשים והמחלה לא חזרה אבל נוספו בעיות אחרות.בשנים האחרונות ובעיקר מאז שאבי נפטר לפני 15 שנים,היא השתנתה לגמרי.הפכה למאוד תלותית,למרות שלפני כן הייתה עצמאית מאוד וניהלה את הבית כמעט לבד. היא סובלת כיום מבעיות אורטופדיות שונות שמקשות עליה אבל היא מסרבת בתוקף להעזר בעזרים כלשהם ומעדיפה למעוד. שמיעתה נחלשה וצריך לצעוק כדי שהיא תשמע ולמרות שלקחתי אותה לבדיקת שמיעה והתאימו לה מכשיר,היא לא הרכיבה אותו אפילו פעם אחת ולא מוכנה בכלל לשמוע עליו.אבל מעל הכל,הבעיה הכי קשה לי בתור בתה היחידה,היא האובססיה שלה לרופאים ומחלות.כל שיחה איתה מתחילה ומסתיימת על אותו נושא,גם כשאני מנסה להסית את השיחה לנושא אחר היא תמיד תתעקש דווקא לשוחח על מחלות.היא מתקשרת אלי כמעט כל שעה ומתלוננת,כל הזמן שכואב לה משהו אחר וזה למרות שהיא הולכת לקופת חולים כמה פעמים בשבוע וגם למיון. היא לקחה בעבר כדורים טבעיים לדכאון ששכחתי את שמם אבל לא נראה שהועילו.לפני שנתיים שכנעתי אותה ללכת לפסיכוגריאטר והוא המליץ שהיא תקח כדורים בשם מירו.לדבריה היא ניסתה לקחת ולא הרגישה טוב ולכן לא המשיכה.בנוסף לכל יש לה לחץ דם לא מאוזן,כלומר לפעמים הוא מאוד נמוך ולפעמים הוא קופץ (רוב חייה היה לה לחץ דם נמוך) ,הרופאה בקופת חולים ניסתה להתאים לה כמה פעמים טיפול מתאים אבל זה לא ממש עוזר.לצערי לאימי אין מטפלת ולמרות שהגשנו מסמכים לביטוח לאומי כמה פעמים,היא נדחתה ,כך שכל העול בעצם נופל עלי .קבעתי לה תור לפסיכוגריאטר בקופת חולים אך היא החמיצה את התור ואני ממתינה לתור חדש למרות שאני לא בטוחה שהיא תקשיב לו.היא מסרבת ללכת למועדון קשישים ולהיות בחברת בני גילה,למרות השכנועים שלי כי אני בטוחה שזה ייטיב עימה,היא פשוט מעדיפה כל היום לקטר ולהתלונן על הכל ועל כולם ואם אני לא עונה לטלפון היא מתרגזת ואומרת שהיא עומדת למות ואני חייבת לבוא אליה מיד. אודה לעצתך...