אלצהיימר ותורשה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • אלצהיימר ותורשה
    גלי
    12/10/2010

    שלום רב,

    אני בת 32 . סבתי מצד אבי לקתה בשנה האחרונה בדימנציה שכ"כ הנראה מעידה על אלצהיימר לפי מה שהבנתי . כרגע המצב הוא שהיא עדיין מודעת לכך שהיא שוכחת והרופא אמר ביום שהיא לא תהיה מודעת לכך שכחה אז זו כבר תהיה בעיה רצינית.
    היא נמצאת בשלב שהיא מתבלבלת בשמות , שוכחת מתכונים של מאכלים שבעבר ידעה אותם בע"פ וגם לא יודעת זוכרת לעיתים פרצופים.

    שאלתי היא האם המחלה הזו תורשתית? ומה אפשר לעשות ע"מ למנוע אותה? אני מרבה לפתור תשבצים ולקרוא הרבה ספרים ובמקביל אני גם לומדת לתואר שמצריך המון קריאה של חומר לימודי. האם הדבר יכול להועיל ואיך אוכל לאמן את המוח .
    אבל הכי חשוב לי לדעת אם זה תורשתי .


    לתשובתכם אודה,
    גלי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    אלצהיימר ותורשה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אלצהיימר ותורשה - תגובה

    ד''ר אליהו מזרחי
    13/10/2010

    רק בכ - 10% מסך מקרי הדמנציה ע"ש אלצהיימר, ניתן לזהות פגם גנטי בחולה,כלומר רקע תורשתי, שסופו של דבר יוביל להתפתחות המחלה.
    בדרך כלל, במקרים אלו, הדמנציה מופיעה בגיל יחסית צעיר (מתחת לגיל 65), וקצב התקדמותה יותר מהיר בהשוואה לחולים ללא רקע תורשתי.
    קיימות בדיקות מעבדתיות לזיהוי גנים אלו, אך למיטב ידיעתי, אין הן מבוצעות בארצנו.
    במקרה שתארת להלן, לא ניראה לי שיש מקום לביצוע בדיקות אלו, אך ההחלטה הסופית כמובן שמורה בידך.
    השכלה זוהתה כגורם מגן בפני התפתחות הדמנציה ע"ש אלצהיימר.
    על פי התיאוריה, רכישת השכלה גורמת לפיתוח "מאגר יכולות שכליות" גדול יותר , בהשוואה לאלו שלא רכשו השכלה, ומכאן אנשים שרכשו השכלה נוטים לפתח פחות את הדמנציה ע"ש אלצהיימר.
    רקמת המוח הינה רקמה המגיבה לגירויים חיצונים ומשתנה קרוב לוודאי בהתאם. במחקר שבוצע על עכברים במעבדה, חולקו העכברים לשתי קבוצות. העכברים בקבוצה הראשונה היו צריכים "להתאמץ" על מנת לזכות במנת אוכל (לעבור דרך מבוך)בעוד שעכברים בקבוצה השנייה,האוכל הונח לפניהם. בתום הניסוי, ניבדקה רקמת המוח של העכברים בשתי הקבוצות ונימצא שבקבוצת ה"מתאמצים", מספר הקשרים בין תאי העצבים במוח היה גבוה מזו שבקבוצת הלא מתאמצים. כלומר, יכולת התקשורת והעברת מידע בין תאי העצבים בקבוצת המתאמצים היתה טובה יותר בהשוואה לקבוצת הלא מתאמצים.
    כמו כן, ישנם מחקרים שבוצעו בקרב אנשים בריאים, והוכיחו,שביצוע מטלות המצריכות חשיבה גרמו בסופו של יום לשמירה על יכולת שכלית יותר גבוהה לאורך מספר שנים, בקרב מבצעי המטלות הנ"ל, בהשוואה לאנשים שלא ביצעו מטלות אלו.
    מכאן אנו למדים, שביצוע מטלות הגורמות לגירוי רקמת המוח, "נוירו-ארוביקה", יש בהן כדי לשפר את היכולות השכליות שלנו.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תודה על תשובתך המפורטת

    גלי
    13/10/2010

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו