סבי הקשיש זקוק למגע, מה לעשות?

מיניות בזקנה ודמנציה

בנגוד למה שמקובל לחשוב, החשק המיני אינו נפגם בהכרח בזקנה כל עוד אין פגיעה-מחלה פיסית או/ונפשית, גם אם התכיפות, הבצועים ועצמת ההנאה אינם כפי שהיו. לעומת זאת בנוכחות מחלה-לרב מחלות ובפרט במוסדות לטיפול ממושך קיימת ירידה חדה בחשק ובנושא המין.
הבעייה יותר ייחודית בחולים דמנטים. גם אם אצל הרב קיים חוסר עניין בנושא המין בחלק מהחולים נכרת פעילות יתר בשל ירידה בעכבות, אם כי גם כאן חשוב להבחין בין התנהגות בלתי אדקווטית כהתפשטות בפרהסייה או שליחת ידיים שאינם בהכרח ביטוי למיניות כי אם צורת ביטוי לא ורבלית של מסרים אחרים. מאידך קיימת בהחלט "בעייה" של ביטויי מיניות בחלק מהחולים הדמנטים שבשל הדילמות והמורכבות שהיא מציגה בפני הצוות המטפל הוא מנסה להדחיק אותה.
יש כמובן למנוע התנהגות לא אדקווטית בפרהסיה ופגיעה ברגשות הזולת מחד, אך מאידך אפשר לחשוב על דרכי פתרון יצירתיים ולאפשר לאלו המעוניינים בכך לרקום קשרים חדשים במסגרת כמובן המגבלות הקיימות תוך מניעת ניצול וכיבוד רצונות ורגשות בני הזוג והמשפחות של המטופלים.
דרך יותר מקובלת אם כי פחות יצירתית היא מתן תרופות מדכאות "יצר" מיני כמלריל תרופה שעלולה לפגום ביעילות של הטיפול בפרקינסון הואיל והיא חוסמת את קולטני הדופמין, מאידך הטיפול בפרקינסון שמטרתו העלאת ריכוז הדופמין במוח מגביר את החשק המיני.