עובר של אמא - קשר שבשתיקה

מלמדים אותנו שאין כמו קשר בין אמא לילד. אומרים גם שהקשר הזה הוא קשר כל כך מיוחד ופלאי ומלא קסם. מספרים לנו שהוא טבעי והרמוני וכולו אהבה. את היות הקשר בין אמא לילד קשר חזק כולנו יודעים. כולנו נולדנו וגדלנו אצל אישה כזו או אחרת. זו שאנחנו קוראים לה אמא. אבל, כנראה שיש סיבה שבעשרת הדיברות נאמר: "כבד את אביך ואת אימך" - אולי אותו כבוד שעלינו לחלוק להורינו אינו דבר מובן מאליו.

למידע נוסף על הורים וילדים הכנסו לפורומים:
פורום דיכאון אחרי לידה
פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות
פורום הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
פורום הריון ולידה
פורום לידה בבית, לידה טבעית, לידה פעילה

לפעמים, לאנשים קשה לדמיין שהאישה הזו שמרגיזה אותם כל כך היום, היא אישה שדמיינה אותם כשעוד היו ברחמה. שחלמה איזה ילדים נפלאים יהיו לה. הילדים שהיום היא אומרת להם בטון נעלב על שלא סייעו לה או דרשו בשלומה: "תשעה חודשים היית אצלי בבטן, 30 שעות שכבתי עם צירים בשביל שתוולד וככה אתה מתייחס אלי? הלוואי והילדים שלך יתייחסו אליך ככה".

הורמונים של הריון

אם נוהגים להתייחס לנשים כאל בריות הורמונליות, כאל בני אדם שההורמונים הם חלק עיקרי ממה שמאפיין אותן, לפחות פעם בחודש, הרי שבזמן ההריון סולחים להן על הכל. אז ההורמונים בהם מוצפת האישה הם שגורמים לה לרגישות יתר שבאה לידי ביטוי גם בפרצי שמחה וגם בפרצי עצב וכעס ואפילו דיכאון. רגשות אלו מופנים כמובן כלפי הסביבה, אבל הפעם נדבר עליהם בהקשר לעובר שברחמה. היא תמשש את הבטן שלה בחום, ברוך ותאמר מילים רכות ומתוקות לעובר המתפתח. היא תרעיף עליו מילות אהבה ותבטיח לו הבטחות מהבטחות שונות. את כל מה שאי פעם רצתה לקבל מהוריה, בין אם מדובר על יחס ובין אם מדובר על כסף או חפצים. את כל מה שאי פעם קראה או ראתה בסרטים ופינטזה שכך יהיה לה. את כל מה שנפשה מבקשת היא מספרת לילד שלה.

אבל, מה שמרגישה האישה ההרה הוא לא רק אותן תחושות נפלאות. מסתבר, שחלק מן הטבע הוא שעולים בה גם רגשות מנוגדים לחלוטין. הכעס על הגוף המשתנה, הכעס על השינוי שעוברת הזוגיות שלה בעקבות ההריון, החששות הגדולים מן הלידה הקרבה, הפחד הגדול מהעולם שעומד להשתנות, ובעיקר – הפחד מן הלא נודע. כל אלו, יכולים להיות מופנים אל העובר באופן ישיר, ויש שיקבלו ביטוי עקיף כלפי הסביבה.

קשר סימביוטי

כשמדברים על יחסים בין ילדים לאימותיהן מדברים על קשר סימביוטי. קשר הדדי של שותפות ושל תלות. קשר שלאחר הלידה, ועם התבגרותו של הילד מתחיל תהליך של הפרדה כשהילד מבין שהאמא אינה חלק ממנו, וכשהאם מאפשרת לילד את עצמאותו לצידה אך בנפרד ממנה. תחילתו של הקשר הסימביוטי בין האם לילד הוא בשלב ההריון, התחושות, הקצב והרגשות של האם המגיעים אל העובר שברחמה. למצב רוחה של האם, לרמת המתח שלה ולגישה שלה כלפי ההריון, הלידה והילד העתידי יש השפעה על מה שקולט הילד במהלך תשעת החודשים.

מדברים היום על שיטות שמצליחות בעבודה על זיכרון חושי לפענח מסרים שקיבלנו, כל אחד ואחת מאיתנו, מהאישה שנשאה אותנו ברחמה. יכולים אלו להיות מסרים של לחץ או חרדה, שכלל לא היו מופנים אלינו, אבל אנחנו קלטנו אותם והם אחר כך היתוו את חיינו. מה שניתן לעשות כאנשים בוגרים שרוצים לשנות את העבר, הוא לשחרר את אותן תחושות. מה שיכולות לעשות נשים שנמצאות בהריון הוא להיות ערות לעובדה שהעובר שברחמן קולט הכל. לא מעט מחקרים כבר הראו שעוברים שומעים קולות ומגיבים להם. כך שכמו שהם שומעים מוזיקה קלאסית או ג'ז, כי זה המזון התרבותי שבוחרת האם להשמיע, הם גם שומעים את הקול של אמם ולא פחות מכך את הטון בו נאמרים הדברים.

לכתבות נוספות בנושא יחסי הורים וילדים:
הקניית הרגלי שינה עבור תינוקות
אב טרי? כך תתחבר לתינוק שלך
מחקר: ניתן לנבא אוטיזם על פי צורת השליה
ההפתעות שמצפות לך לאחר לידה
דיכאון של האב בהריון והשפעתו על התינוק

התפיסה הרומנטית

אחד המוטיבים של התפיסה הרומנטית של האהבה היא: "הוא מבין אותי ללא מילים". האמת? כנראה שאין באמת דבר כזה - תקשורת בוגרת ללא מילים, ורק אמא מבינה את העובר שלה, ואת התינוק הקטן ללא מילים. בשלב בו אין עדיין מילים היא לומדת לזהות את הצרכים שלו על פי שפת הגוף שלו והקולות הראשוניים שהוא מוציא. אבל האם היא באמת מבינה אותו? יש להניח כי תשומת הלב הרבה שהיא משקיעה בלהקשיב לו ולצרכיו, עוזרת לה להבין אותם טוב יותר. אך ייתכן כי עם הזמן היא פשוט מסבירה לו מה הוא צריך.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר