פורום חרדה מהריון, פחד מלידה, טוקופוביה - יש לך שאלה?

יש לי סביבה תומכת, בן זוג מדהים, אמא מכרכרת וחברות עם ניסיון, ואני עדיין מרגישה שאני לבד במערכה הזאת של ההריון. אני לא מצליחה לקבל את העזרה סביבי ואני יודעת שזה דפוק. כבר הלכתי בעבר לטיפול וזה לא עזר אז אני לא רואה טעם ללכת שוב (אם זה מה שאת רוצה להגיד לי). מה כן יכול לעזור לי?

אני בטיפולי פוריות מנסה להיכנס להריון. מאז שהתחלתי את הטיפולים אני עושה עם עצמי תרגילי חשיבה חיוביים ואני מנסה לדמיין את עצמי בהריון ולידה אבל ככל שהזמן עובר ואני לא נקלטת תרגילי החשיבה האלה הופכים מדכאים ובלי שליטה אני מדמיינת תרחישים שליליים מאוד... אני מפחדת שזה משפיע לא רק על הנפש שלי אלא גם על הסיכויים שלי באמת להיקלט...

היי ד"ר נועה ברק,

אני רוצה להיכנס להריון ראשון בטווח של החצי שנה הקרובה. הבעיה שמאז שהתחלתי לשקול את הדבר אני באי שקט מתמיד ולא מצליחה אפילו לדמיין את עצמי בהריון. החרדה שלי נובעת מהפחד שלי מכאב (במהלך ההריון והלידה) ועל כך שלא אצליח להתמודד רגשית אם יקרה משהו רע לעובר.
חשוב לי לטפל בצד הרגשי לפני הכניסה להריון. אני לא רוצה להיות בחרדה ולדאוג כל הזמן אלא לתת לטבע לעשות את שלו.
השאלה שלי האם ידוע לך על קבוצה של נשים לפני הריון, בתהליך או אחרי לידה שנפגשות ומשתפות בדרכי ההתמודדות שלהן עם החרדה הזו (טוקופוביה)? אני שואלת כי לדעתי בנוסף לטיפול הפרטני לפגוש נשים כמוני שחוות את אותן הקשיים ומצליחות להתמודד אתן למרות הכל יכול לעזור לי מאוד.

תודה מראש!

מאוד מפחדת מלידה רגילה האם אפשר באישור פסיכולוג לקבוע ניתוח קיסרי במקום?

בבדיקות עלו כל מיני חשדות לממצאים לא תקינים, צריכה לעבור עכשיו סדרת בדיקות מלחיצות כמו אקג עובר ומי שפיר. יש זמן עד הבדיקות ובינתיים אני לא מצליחה לישון בלילות, אני בחרדה מתמדת ואני יודעת שזה לא טוב לא לי ולא לעובר

אני ממש לא מתחברת להריון שלי, לעובדה שאני מייצרת חיים בתוכי ושאחרי כל זה יהיה לי ילד. מרגישה מנותקת לחלוטין מהמצב ועושה את מה שצריך לעשות על אוטומט. שום דבר לא מרגש אותי ואני חושבת שזו לא התנהגות תקינה וזה מפחיד אותי

בהריון ראשון, בעלי ילד יחיד ואחותי גרה רחקו ממני. אמא שלי נפטרה ואבא שלי מבוגר מאוד. לעומת חברות שלי, שלהן יש סבתות ודודים ואחים, לי אין אף אחד שיעזור לי אחרי הלידה ועם הילד בכלל. זה מאוד מעציב אותי ומטריד אותי, לא יודעת איך אסתדר...

בהריון שני, הייתי בסקירה ועלו שם כמה ממצאים מדאיגים, אחד יכול להעיד על תסמונת דם והשני על בעיות לב. יש לי מן הסתם בדיקות המשך אבל הן רק בעוד כמה שבועות ואני ממש מודאגת וחרדה ולא מצליחה לישון בלילה...

אני בהריון ראשון ומשום מה כל אישה סביבי טורחת לספר לי כל מיני סיפורי זוועה על לידות נוראיות שהן עברו או ששמעו שמישהי אחרת עברה. אני לא מבינה למה אנשים מרשים לעצמם לדבר כהה אבל זה מאוד משפיע עלי ומכניס אותי לחרדות. אני יודעת שזה לא שלי וזה לא אומר שהלידה שלי תראה ככה או לא ואני מנסה להשתחרר מזה ופשוט לא מצליחה

אחרי הלידה הראשונה הייתי בדיכאון אחרי לידה ולא הצלחתי להתחבר לתינוקת שלי ואני מרגישה שפספסתי איתה זמן יקר שאין לי איך לפצות עליו. הייתי בטיפול והצלחתי להתגבר על הדיכאון. עכשיו אני באמצע הריון שני ואמנם אני במצב מאוד שונה מזה שהייתי אני מאוד חוששת ששוב אכנס לדיכאון ושוב לא אצליח לתת לתינוק שלי את מה שהוא צריך ממנו בחודשים הראשונים. יש לי מה לעשות עם זה כבר מעכשיו?

לקראת לידה וכל מה שאני חושבת עליו זה איזה אמא אני אהיה, אני יודעת שאני יכולה להצהיר הצהרות מפה עד הודעה חדשה עם כל הכוונה שבעולם, אבל שבמציאות לא אצליח לעמוד בזה ואני מאוד חוששת מהנזקים הנפשיים שאני אעשה לילדה שלי...

אני לא יודעת אם זה ממש נחשב לחרדה, אבל מאז שגיליתי שאני בהריון אני בחוסר מנוחה מתמיד, מתקשה לישון וכדומה. אין לי משהו ספציפי שאני חושבת עליו או מודאגת לגביו, זה מעין הכל מהכל. יש לי עוד כמה חודשים להריון וממש לא הייתי רוצה שהמצב ימשיך ככה

הכל בסדר בהריון, ברוך ה', אבל אני מאוד מפחדת מהלידה. מזה שעושים חוקן ושיכאב לי ושיהיו דימומים ותפרים... אני יודעת שיש דברים שאי אפשר למנוע אבל אולי כן להפסיק לפחד מזה?

האם בעיות חרדה כללית משפיעה על סיכויי הכניסה להריון? חוץ מטיפול תרופתי יש עוד משהו שאפשר לעשות?