פורום דיכאון אחרי לידה - יש לך שאלה?

32 ילדתי תאומים לפני 3 חודשים לפני לידה תמיד סבלתי מהתקפי פניקה והייתי מטופלת בציםרלקס שעזר המון בתקופת ההריון פשוט הייתי מקיאה את הכדור אז הפסקתי אחרי לידה חטפתי פשוט דיכאון לא הייתי מסוגלת לראות את הילדים הרגשתי שעשיתי טעות שהבאתי אותם הלכתי לפסיכאטרית והיא איבחנה דיכאון בינוני ונתנה שוב ציפרלקס וקלונקס פעמיים ביום יש לי תופעה חדשה אני לא נירדמת בלילות בכלל אפילו שהילדים ישנים רק לפנות בוקר אולי שעה ושוב יש לי לחץ בחזה ושוב הכול חוזר בגלל החוסר שינה אז פשוט יוצא החלטתי אל דעת עצמי לקחת עוד 2 קלונקס בלילה וזה אם לא הכי עוזר לי להירדם מה לעשות האם זה יכול להיות בגלל הציפרלקס החוסר הירדמות? אני מרגישה המון חרדות בראש בגלל הילדים שלא יקרה להם כלום ולא נירדמת בגלל זה

הי הי,
אני בשבוע 27 להריון ומגלה סימפוטימים של דיכאון
סבלתי בעבר ולקחתי תרופות פסיכיאטריות אך הפסקתי לפני ההריון כי פחדתי שהעובר ייזוק מהן.
אבל כעת אני מרגישה צורך דחוף לטפל בבעיה ואני עדיין מסרבת לטפל בשיטות הקונבנציונאליות משום שהן ידרשו מהתינוק גמילה מהן כשיוולד ותהיה להן השפעה עליו.
אולי מישהי יודעת על טיפול אלטרנטיבי שיכול לעזור?
st. john's wort והרכיב העיקרי שלו- היפריקום לא הוכחו כבטוחים בזמן הריון.
מישהי יודעת, מכירה משהו אחר ובטוח?
תודה..!

שלום שמי יעל לפני 10 שנים ילדתי את בני והייתי בדיכאון לאחר לידה כמה שנים ואני מטופלת עד היום בכדורים.רק עכשיו אני מוכנה לעוד ילד אך מפחדת נורא שהדיכאון יחזור לי שוב.אשמח אם תיצרי עימי קשר אני לא יודעת מה נכון לעשות

אחותי ילדה לפני כחודש. יש לה תינוק נוסף בבית, בן שנה וארבעה חודשים.
התינוקת בת החודש בוכה המון. בעיקר בלילה.
בילד בן השנה וארבעה חודשים היא כמעט ולא מטפלת, בעלה מטפל בו.

היא כמעט לא יוצאת מהבית.
בעלה אמר שהיא מניקה המון, שזה נראה לו לא נורמלי.
היא נראית די כבויה. חסרת חיים.
היא בחורה מאוד מופנמת, לא מדברת על מה שמפריע לה, על הקשיים שהיא חווה. לא משתפת.


אני די מודאגת. לא יודעת אם מדובר בסממנים של דכאון אחרי לידה. או שמדובר בתופעות של לחץ רגיל.

השאלה שלי, איך מזהים שמדובר בדכאון אחרי לידה.
מה עושים במצב שאכן מדובר בדכאון.

אני כותבת כאן די בחשש ...אני חודשיים בערך אחרי לידה ..לידה שלישית ואני מרגישה תחושות שלא חוויתי אחרי ההריונות הקודמים..
מידי פעם אני מרגישה כמו דאון כזה..מין תחושה של עצבות שמשתלטת עלי...ענן כזה ורצון לבכות ומין מועקה קשה שמלווה בדפיקות לב ומין תחושה של כאב בטן לא נעים כמו במצב של חרדה וממש מתלווה לזה תחושה ממשית של פחד..אני לא מצליחה לשים את האצבע באופן מדוייק מה בדיוק קורה לי או מה בדיוק מפריע לי ..והדמעות מתחילות לזלוג בלי שליטה..זה מלחיץ אותי ברמות..אני לא חווה את התחושות האלו כל יום כל היום אבל כשזה קורה ה מלחיץ אותי כל כך...ומפחיד אותי שאני נכנסת לאיזה שהוא סחרור חלילה..משהו שאני לא מצליחה לשלוט בו...זה מין מעגל כזה שהמחשבות מתרוצצות והפחד הוא שברגע שזה קורה הראש לי עף בלי שליטה למחשבות מאוד לא נעימות..והאם אני אצא מזה?? אני חוששת להתחיל טיפול כל שהוא שיהיה כולל טיפול בכדורים בגלל שמפחיד אותי המחשבה על ההשלכות של זה ,מצד שני אני גם כל כך לא מרגישה שחזרתי לעצמי ואני כל כך רוצה להיות שמחה עם הבנות שלי ובעלי..רוצה לחזור לשגרה רגילה..שוב אני רק מדגישה שזה לא כל היום וכל הזמן אבל בפעמים שזה קורה זה ממש מלחיץ...אני מרגישה ידירה בשמחה וחוסר חשק לעשות דברים שמאוד אהבתי...
איך אפשר לדעת האם זה דיכאון שאחרי לידה או פשוט פרץ הורמונלי טבעי אחרי לידה??
ועוד שאלה- במידה וזאת פשוט תקופה ואני לא אקבל טיפול כל שהוא-האם זה עובר מעצמו?? פרט לסבל שאני חווה עכשיו שהוא אכן מאוד משמעותי אבל האם יש לדיכאון אחרי לידה כמו סוג של מסגרת זמן...נניח עד שנה אחרי לידה זה יעבור בכל מקרה ? או שחלילה במצב כזה אם לא אטפל מקצועית המצב עלול רק להחמיר??
אני אובדת עצות וחוששת...
אודה לתשובה ממך בהקדם...

היי אני 4 חודשים אחרי לידה עד לא מזמן חששתי שאני בדכאון אחרי לידה כרגע אני בטוחה בזה
ואין לי מה לעשות עם זה
מהמקום שאני באה ממנו זה בושה ללכת לפסיכולוג ברור לי שזה לא אשמתי אבל מרגישה שאני אמא רעה ושעשיצי טעות שבכלל הבאתי ילדה לעולם
אין לי עזרה בכלל גם לא מבעלי ולכן 4 חודשים כמעט ולא יצאתי מהבית בעלי בעצמו בסוג של דיכאון ולכן אני מעדיפה שלא ליפול עליו מה גם ששוב כמו שאמרתי לא יכולה לדבר על זה עם הסביבה שלי גם לא איתו ובנוסף אין לי תאופציה ללכת לפסיכולוג כי אין מי שישמור לי על הילדה
מרגישה אבודה ושנגמור לי החיים סוג של כלא עם מצפון שלא נגמר מחייבת עזרה ולא יודעת למי לפנות ואיך לעשות את זה
(אני לא ברמה של לפגוע בילדה אני אוהבת אותה יותר מאת עצמי )

אני אחרי לידה 3 חודשים יש לי תינוק מקסים +3 המקרים הנוראיים
שקרו להחרונה ממש מתריד אותי קשה לי לישמוע חדשות כהלה למה זה מעיד אליי

שנה וחודשיים לאחר לידה ונראה שסובלת מדיכאון שהולך ומחמיר.
דרך אגב, גם התינוק נוטל יוטירוקס לתת בלוטת תריס
מה לעשות?

ילדתי בניתוח קיסרי לא מתוכנן ואושפזתי פעמיים אחרי לידה עקב לחץ דם גבוה כתוצאה מרעלת הריון שהופיעה אחרי לידה.
הייתי על תרופות לחץ דם למשך חודש וזה התאזן לחץ דם נורמלי כבר 6 חודשים. אולם כ-6 שבועות לאחר לידה החלו אצלי תסמינים פיזיים משונים שהתבררו כחלק מהתקפי חרדה: דופק מואץ, רעידות, נימול בידיים , סחרחורות והתקפי פאניקה קשים ביותר . אח״כ הופיעה עייפות קשה, כאב ראש וכאבי עיניים, חולשה וכאבי גוף שונים בעיקר בידיים. עשיתי עשרות בדיקות דם, פאנל מלא של בלוטת תריס . הלכתי לרופא עיניים - גם הכל בסדר. כל הבדיקות מצויינות .הרופאים אומרים שזה חרדה אחרי לידה.
מתי זה עובר? אני כבר 8.5 חודשים אחרי לידה והתסמינים הפיזיים ממש איומים וקשים קשים מאוד . הם באים והולכים לפעמים חזקים פחות או יותר אבל הם תמיד שם. ניסיתי המון תרופות נוגדי דכאון והגבתי אליהם ממש קשה. מידי פעם לוקחת קסנקס נגד חרדות. ניסיתי איפולים פסיכולוגיים שלא עזרו בכלום... סתם בזבוז
אציין שבעבר לא היו לי שום בעיות חרדה או דכאון. האם יש סוף לדבר הזה או שכל חיי אהיה ככה??

היי אני מחפשת קבוצת תמיכה לנשים עם דכאון אחרי לידה ורצוי שיהיה באיזור חיפה והקריות

שלום אני שמונה חודשים אחרי לידה. מחוברת באהבה לתינוק ומניקה. יש לי גם ילדה בת ארבע.היה לי קשה מאז הלידה עם העייפות והתובענות וחרדות. התחלתי טיפול פסיכולוגי ואני מקווה שלא אצטרך תרופות. עושה גם יותר ספורט. מנסה גם דמיון מודרך אבל זה לא תמיד עובד ובלילה קשה להתעורר כל שעתיים ואז קשה לי להירדם שוב בחזרה . חברתית אני די בודדה אבל משתדלת להיות בחברה גם כשבא לי רק להתבודד . לפעמים כועסת על בעלי שהוא ישן בלילה ויכול לצאת לעבוד ולאכול בשקט . התינוק עכשיו התחיל להיות במעון חצי יום וזה נותן לי זמן לעצמי אבל לפעמים המחשבות באות או מצב רוח שעובר רק אחרי כמה שעות לפעמים. האם זה ישתפר בקרוב? רוצה להתחזק ולחזק את הביטחון העצמי שהמערער ולא להתרגש מכל דבר שמישהו אומר לי . ולמצוא עבודה שאוכל להתמיד בה ולחזור להיות מתחביבים ומחברה.בטיפול בינתיים דיברנו הרבה על הילדות שלי ויצאתי מהפגישה מותשת. רוצה יותר לצחוק וליהנות מהחיים ולפעמים מרגישה שאנשים לא מבינים כמה קשה לי. בעלי תומך אבל קשה לו עם המצב רוח שלי.

שלום,
אני נוטלת כל יום 150 מ"ג לוסטרל ובנוסף 15 מ"ג מירטאזאפין
רציתי לדעת האם ניתן להכנס להריון עם תרופות אלו
המון תודה

אני אישה גרושה בת 31.יש לי ילד בן 3וחצי מתוק ואהוב ואני אוהבת אותו הכי בעולם.לאחר לידת בני חוויתי משברים אישיים.היה לי קשה נורא פתאום להיות עם ילד.בעלי ואני אף התגרשנו.לא סיפרתי את אשר על ליבי לאף אחד.אני מתביישת ללכת לטיפול ולהודות במה שאני מרגישה אבל אני חייבת לפחות כאן כי אני באמת פוחדת שאשתגע
אני מרגישה לא מרוצה מחיי מאז שאני אמא.ההתעסקות כל היום בילד ושאין לי זמן לעצמי לפעמים משגעת אותי.יש לע לכיתין מחשבות נוראיות על כך שבגלל שבני נולד אין לי חיים.אין לי ספונטניות יותר אין לי זוגיות אין זמן לנוח ואני לצערי אדם מפונק .רע לי ככה לדבר אבל זה לא שאנע לא אוהבת את בני הוא חיי פשוט לא אוהבת את חיי יותר מאז שאני אמא.לא יודעת איך לחיות נכטן ומספק.אני גם לוקחת לעיתין קלונקס להרגיע את החרדות.אני פוחדת שבסוף אשתגע..אשמח לעצות ולהזדהות.

ילדתי את בני הבכור לפני חצי שנה
מהיום הראשון לחייו הוא תינוק לא שקט, בוכה המון ומגיע גם לצרחות. באיחור גדול (שמייסר אותי) אובחן ריפלוקס והוא מטופל תרופתית אך עדיין ממש חסר מנוחה ובוכה המון. אני מרגישה הרבה פעמים תחושות קיצוניות- או שאני אפאתית לגמרי לבכי שלו או שאני בוכה איתו בטירוף. במהלך היום רק מחכה שיישן ומרגישה "באסה" כשהוא מתעורר, גם אם ישן מספיק והגיע זמנו להתעורר. בנוסף אני לאורך היום לא מאוד מתפקדת בבית (חוזרת לעבוד עוד שבועיים) ורק לפנות ערב מרגישה שאני חייבת לעשות משהו כדי לא לספוג ביקורת (אציין שבעלי והמשפחה הקרובה מאוד מאוד תומכים ומפרגנים). לא ברור לי אם אני סובלת מדכאון אחרי לידה או שאני פשוט מתמודדת עם תינוק מאוד קשה (שהוגדר קשה על פי כל המומחים). אציין שבעברי התקפי חרדה שטופלו בציפרלקס וcbt בהצלחה לפני 7 שנים.

הי
אני שבועיים אחרי לידה.
מרגישה כל הזמן עצובה. היום בכיתי מספר פעמים ללא סיבה.
בעלי חזר השבוע לעבודה וקשה לי מאוד.
אני מפחדת לפספס את הרגע וליפול לאיזה דיכאון שיהיה לי קשה לצאת ממנו. או שזהו רק עוד הדכדוך שלאחר הלידה?
האם בשלב זה מוקדם מידי לגשת לייעוץ?
למי אפשר לפנות ? אני מאיזור חיפה.
תודה