פורום דיכאון אחרי לידה - יש לך שאלה?

תוכלי להרחיב על העמותות? ועל טיפולים פסיכולוגיים מסובסדים? אזור רחובות. לגבי הבעיות האינטמיות, מבחינה הורמונלית הגיוני שיש לי אפס חשק? אפילו סלידה.. מתי זה אמור להשתנות? תודה

שלום,
אנימ5 חודשים אחרי לידת בני השני. זה הריון שחיכינו לו מאוד ובהתחלה היתה שמחה גדולה. העניין הוא שעם הזמן התחלתי להרגיש רגשות קשים, בעיקר איך עשיתי את זה לעצמי עוד פעם. הטיפול בתינוק מאוד אינטנסיבי (הרבה יותר מאיך שהיה עם בני הראשון) ונופל כמעט בכולו רק עליי. בעלי עצמאי, עובד שעות ארוכות, מגיע בערב צאוד עייף. אנחנו גרים רחוק ממשפחתי והמשפחה של בעלי הם לא אופציה לעזרה בכלל. בעלי ואני נמצאים במשבר עמוק ביחסים שאני כבר לא יודעת למה לייחס אותו. כל הזמן מבקרים וכועסים אחד על השני. בנוסף אין בינינו אינטימיות כמעט בכלל וזה מפריע לו מאוד. לי אין בכלל חשק ואני גם מרגישה כעוסה מידי רוב הזמן. במהלך היום אני נעה בין דכדוך לאדישות, רק מחכה לחזור כבר לעבודה ולהכניס את התינוק לגן. מה המלצתך? האם נחשב נורמלי? תודה, מיכל

בס״ד

שלום,
אתחיל בכך שלקרוא את ההודעות פה מאוד ניחם אותי, אין מספיק מודעות כלפי מצבים רגשיים מאתגרים אחרי לידה ומסביבי (ולבטח מסביב רוב האימהות הטריות) נשים אחרות מתארות ומקרינות אושר צרוף.

ילדתי לפני 5 חודשים, קיסרי חירום לאחר שהתכוונתי ללידה טבעית במים, גם בעיות עם ההנקה היו וכעת בתהליך ייבוש חלב.
חוויתי תקופה לא קלה בלשון המעטה מאז הלידה הן במישור הרגשי והן באופן של מצבים חיצוניים לא פשוטים שהגיעו בזה אחר זה.
עיקר החוויה שלי נכון להיום היא חוסר אמונה וביטחון שמביאים לידי תלות, הרגשת חוסר אונים, עצב כבד ותחושה שאת משפלת בגדול בתור אמא ואולי הכי מאתגר- סוג של כעס על החינוך הלקוי שקיבלתי בעצמי מאמא שלי ואי הצלחה כרגע לשנות מידות פחות טובות שקיימות בי.
יש עבר רגשי לא קל כמובן בתמונה שהתעורר עם הלידה.

אשמח בעצם לשמוע עד כמה ניתן לשנות את התמונה, איך ניתן להחזיר את הביטחון והעשייה בתור אמא טריה לפי המתואר לעיל ובעיקר - איך ניתן לפתור את העניין של חוסר השינה אחרי לידה כגורם עיקרי לבעיות רגשיות?

נ״ב- שמעתי על רופא שהציע כפתורים לדיכאון אחרי לידה להביא ילד נוסף, האם מוכרת לך שיטת הטיפול הזו?

שאלה חשובה , אם בחורה צעירה בגיל 27 היא דרת רחוב , בהריון חודש 3
צריכה אשפוז פסיכיאטרי (דיכאון)אבל בגלל שהכתובת שלה היא באזור שהיא לא מוכנה להתאשפז בו כי הבתי חולים הפסיכיאטרים באזור שם (ירושלים) גרמו לה לטראומות קשות , לאיזה ביח אפשר לפנות ושיוכלו באמת להבין את המצב ויוכלו לקבל אותה לאשפוז עם מינימום בעיות בגלל האזור מגורים בכתובת בתעודת זהות שגם הכתובת הזאת זה בכלל על קורת גג של מחוסרי בית....
היא רוצה עזרה אבל מסרבת בתוקף להיות בבתי חולים שאליו הכתובת משוייכת.

וגם אני רוצה להוסיף ולומר שבן זוגי לא מוכן לדבר איתי ומנותק ממני כבר חודש וחצי הן בטלפון והן בהודעות הוא לא מתקשר איתי כלל, פשוט קם ונעלם אומנם אני יודעת איפה הוא, אבל עדיין אין בינינו כלל תקשורת.

היי אני 5 חודשים אחרי לידה, ובעלי עזב את הבית, והוא מראה סימנים שהוא רוצה להתגרש, אני מפורקת נפשית, כי זה משהו שכבר עברתי בעבר, התגרשתי עם ילדה בת שנתיים, ואני שוב חווה את אותו סיוט מחדש, רק שהפעם אני עם תינוק בן 5 חודשים, אני משתדלת לשמור על אופטימיות, אבל זה נורא קשה, ואני מפחדת להידרדר עד כדי מצב שלא אוכל לטפל בתינוק, אני לא רוצה להגיע למצב שאני לוקחת כדורים, מה עליי לעשות???

הי . אני בת 38. לפני קרוב לשנה ילדתי בת רביעית. חיכיתי לה מאוד . מדובר היה בהיריון ivf וקיוויתי בכל לבי לבת . מרגע שהתבשרתי על ההיריון החלו חרדות איומות לאבד אותו (היתה הפלה אחת קודם) וספרתי כל יום במשך 39 שבועות. ביקרתי במיון נשים לא מעט, דאגתי כל הזמן ופיללתי לרגע שאחזיק אותה בידיי. בשעה טובה היא נולדה ולא היתה מאושרת ממני... במשך שבוע בערך. אח"כ לא זוכרת בדיוק אך היא השתנקה או משהו במהלך אכילה, והתחלתי לפתח חרדות איומות. רצתי לרופאים, קראתי מידע והייתי עסוקה בה יתר על המידה. קילחתי אותה 3 פעמים ביום כדי שלא תחטוף חיידקים. לא נתתי לאחים שלה כמעט לגעת בה, והתעוררתי מיליון פעם בלילה לבדוק אותה. עברו חודשיים שלושה שהתעסקתי בה בצורה אובססיבית, ואז התחלתי להפסיק להרגיש דבר מלבד פחד. כשלא פחדתי לא הרגשתי כלום. לא שמחה, לא התרגשות. הפסקתי לצאת, לאכול, להתאמן. כל מה שאהבתי לעשות עצר. ירדתי המון במשקל ותפקדתי כמו רובוט. יש לי חברה רופאה שאמרה שאני בדכאון אחרי לידה ונתנה לי כדורים כשחזרתי לעבוד (ציפרלקס). הרגשתי חוסר בטחון בעבודה, פחד נוראי, חוסר ריכוז והיו לי נדודי שינה. וזה לא ממש עזר אז הפסקתי אחרי 3 חודשים... מאז זה רק מחמיר. אחת לשבוע שבועיים אני חוטפת התקף חרדה.. פשוט לא מצליחה לנשום במשך כמה דקות. בחודש האחרון זה החמיר... אני מגיעה הביתה מכינה אוכל מקלחת את הילדים ונכנסת למיטה לישון. לא נהנית מכלום. אפילו חשבתי שבוע שעבר שלא נורא אם לא אתעורר מחר... אין כל כך למה... ואז הרגשתי אשמה כלפי הילדים וכעסתי על עצמי יותר. הדבר היחיד שחשבתי עליו הוא ללכת לכתוב צוואה כדי לפחות להיות אחראית ולדאוג להם. אין לי כוונה לפגוע בעצמי, אבל לפעמים יש לי מחשבות שזה לא נורא אם זה יקרה לבד... אולי עדיף להם ובטח לבעלי... האם זה דכאון אחרי לידה או שיש לי משהו אחר? דכאון לא היה עובר עם ציפרלקס?

היי, בת 35, אחרי 2 קיסרים אחד לפני 4.5 שנים ואחד לפני שנה וחודשיים. האחרון היה חירום.
שני ההריונות עברו יחסית בקלילות, עם סכרת אך מאוזנת. אחרי הלידה השניה, גילו דלף מנוזל השדרה לחלל הגב ועברתי אחרי 4 ימי אשפוז תיקון אפידורל .
הציפיות ללידה טבעית על כל ההשלכות שלה נגוזו.
מאותו הרגע לא מרגישה שיצאתי מהאכזבה הזו אלא רק שקעתי יותר. אני עצבנית, רואה רק שלילי, לא מרגישה מרוצה מכלום, הכל מאוד צורם לי ומפריע לי כולל הילדים. חייבת לציין שסביבי יש תמיכה גדולה מאוד, וכלפי חוץ כמעט ולא מרגישים בי משהו שונה, אבל בעלי מאוד מודע וביקש מספר פעמים שאגש לקבל עזרה.
אני תוהה אם זה אכן דכאון אחרי לידה או משהו אחר. אשמח לעזרה.

. רציתי לשמוע את דעתך לגבי חומצת האמינו טריפוטפן. ממה שקראתי מדובר על חומר חימי שמומר ישירות לסרוטונין, ניורטרנסמיטור המרגיע את הנפש וגורם להרגיש יותר טוב כמעט בלי תופעות לוואי. בעצם גורם לגוף להגביר את יצור הסרוטונין במוח. ואילו התרופות הפסיכיאטירות שכולנו מכירים , למעשה מאריכים את אורך חיי הסרוטונין. ורציתי לדעת למה פסיכיאטרים פחות נוטים להמליץ על התוסף הזה (טריפוטפן) ונוטים ישר להמליץ על ה SSRI שרק שומר על הסרוטונין הקיים ועם תופעות לוואי?
2. אני כרגע לוקח 20 מ"ג סרוקסט ורציתי לדעת אם ניתן לקחת תוך כדי את תוסף התזונה טריפוטפן או שזה עלום לגרום לסינגרה שלילית כמו תסמונת סורטונין?
3. לפי מה שהבנתי מומלץ לקחת את הסרקוסט דווקא בבוקר אחרי אוכל. ורציתי לדעת מה הסיבה והאם ניתן לקחת את הסרוקסט בערב?
תודה רבה!

שלום רב,
אני אמא לילדה מקסימה בת שנה ושמונה ונהנית מכל רגע מהילדה ומתפקיד האמהות. אני אוהבת כל רגע עם הבת שלי.
אני ובעלי החלטנו להביא עוד ילדה לעולם- כן, החלטתי שאני רוצה ילדה! רק בת. להביא עוד אחות קטנה לבת שלי ושיהיו לי שתי בנות. זה היה ממש חלום וחשבתי על כך ללא הרף ולסעתי התפתחה לי מעין אובססיה לבת. בנוסף, היה לי מפגש מסוים עם ילד שיש לו אוטיזם וזה גרם לי לפחד מאוד ולשים לב שרוב האוטיסטים הם בנים.
יש לי פחד מאוטיזם. בעיני עדיף למות מאשר לגדל ילד אוטיסט. גם הפחד מאוטיזם גרם לכך שממש לא רציתי לשמוע על לידת בן.
נכנסתי להריון מאוד מאוד מהר ו... התברר שיש לי בן ולא בת. מאז אני בתחושות קשות של אכזבה- מעצמי ומהחיים בכלל. לכל מקום שאני הולכת, פתאום אני רואה רק בנות! חושבת על ילדןת בנות ואם אני רואה אמא עם שתי בנות אני מקנאה ממש- האובססיה ממשיכה וכתוצאה מכך אני לא מתחברת ולא מצליחה לשמוח ולהתרגש ממהריון- שזה לא מתאים לי לאופי בכלל וגם לא מתאים לבית שאני באה ממנו. אני גם כל הזמן מתה מפחד מאוטיזם ומדמיינת דברים נוראיים.
ברור לי שכשאלד אני אוהב את התינוק ואתן לו הכל אבל איך אני יכולה לגרום לעצמי להתחבר כבר עכשיו ולהיות מאושרת בחלקי גם אם יש לי בן ובת?
והאם מה שאני חווה זה חלק מתהליך של דכאון אחרי לידה?
תודה רבה על עזרתך.

1. עברתי בהמלצת הרופא מציפרלקס לסרוקסט.
התחלתי עם מינון של 10 מ"ג סרוקסט וביום הרביעי מאז התחלת לקיחת הכדור אני מרגיש עייפות קשה. ממה שהבנתי זה תופעת לוואי שידועה בכדור הזה. מהניסיון שלך זה תופעת לוואי שאמורה לעבור תוך כמה ימים או משהו שנשאר?
2. עוד כמה ימים אני עובר מ10 ל20 מג סרוקסט. האם העייפות בהכרח אמורה לגבור? האם בעליית המינון צפויות להיות תוספת שת תופעות לוואי חדשות או קשות יותר?

אני לקחתי כמה שנים 20 מ"ג ציפרלקס ובהמלצת הרופא עובר ל20 מ"ג סרוקסט.
1. מהניסיון שלך, אני כרגע לוקח 10 מ"ג סרוקסט ועוד כמה ימים עובר ל20. האם בהכרח זה אומר שב20 התופעות לוואי יחמירו והאם צפויות תופעות לוואי נוספות בעליית המינון?
2. הבנתי שמומלץ לקחת את הסוקרסט לאחר ארוחת הבוקר. ורציתי לדעת מה הסיבה שזה מומלץ לקחת דווקא בבוקר והאם אפשרי לקחת בערב?
3. מבחינת זמן. האם זה קריטי לקחת את הכדור בשעה קבועה...מה המסגרת של ההפרש שעות שניתן לקחת כל יום את הכדור. אני מתכוון שאי אפשר לקחת בשעה קבוה בדיוק, האם הפרש של שעה, שעתיים זה בסדר? כלומר לקחת כל יום את הכדור בין השעות 9-11 בבוקר?
4. האם סרוקסט נחשב בהכרח לכדור מרדים או מעורר?
תודה רבה!!!

שלום,
שמי קרן(שם בדוי) בת 40,מזה 3 שנים שאני בדכאון בלי מצב רוח מנסה להראות שהכל בסדר,אבל בתוך תוכי לא מעניין אותי מעצמי אין לי חשק לכלום,בלי אנרגיות כל בוקר קמה מדוכדכת,אין לי חשק להתלבש,חסרת סבלנות,אין לי חשק לכלום,עצבנית בבית עליתי במשקל,אני בלי עבודה מסודרת מאז הלידה האחרונה.
בקיצור לא מוצאת את עצמי חסרת שקט.
נטלתי ציפרלקס שנתיים וחצי בערך והפסקתי בערך לפני שנה.
אני פונה לעזרה לייעוץ האם יש דרך לצאת מהדיכאון ללא נטילת תרופות??
אשמח למענה

שלום
אני לוקח כבר 8 חודשים ציפרלקס 20 מג, ולפני חודשיים הפסיכיאטר הוסיף לי למיקטל (כרגע אני על מינון 100 מג ביום)
ובנוסף לוקח בונדרומין כדי להרדם

מדי פעם יש לי כל מיני תופעות לוואי כמו עייפות / בחילות / כאב ראש /
ראיה מטושטשת / חוסר חשק לעשות דברים / התקפי בכי / לחצים מוגברים

השאלה שלי- האם יש לי אפשרות במשך תקופה כלשהי לנסות לא לקחת את הציפרלקס , ולקחת רק את הלמיקטל ?

נניח במשך שבועיים-שלוש לקחת רק למיקטל בלי הציפרלקס ?
ואז לראות איך אני מרגיש עם זה..
האם ההרגשה תהיה יותר טובה, פחות תופעות לוואי וכו׳

או שזה מסוכן להפסיק את הציפרלקס ככה במכה והאם יהיה קשה לחזןר לציפרלקס או ששוב ייקח חודש עד שהציפרלקס יתחיל לעבוד

תודה

היי
אני 5 חודשים לאחר לידה
ומאז שילדתי אני כל הזמן עצובה, קמה בבוקר עם מועקה,
לא אוהבת את השם שבחרתי לתינוק וזה מתסכל אותי מאוד. בוכה לעיתים קרובות. בערבים אני מרגישה יותר טוב. זה תוקף אותי בבקרים. אני מתוסכלת מהמצב מאוד. השם שבחרתי לו זה הנושא שבעיקר מטריד אותי אני רוצהה להחליף לו את השם מאז שנולד אבל מאוד מתביישת לעשות זאת.
נתקלת במצב כזה? נתפסתי על השם אני כל הזמן מחפשת למי קוראים בשם הזה, בפייסבוק, ברחוב, באינטרנט האם זו אובססיה שפיתחתי לאחר לידה?