פורום דיכאון אחרי לידה - יש לך שאלה?

תוכלי להרחיב על העמותות? ועל טיפולים פסיכולוגיים מסובסדים? אזור רחובות. לגבי הבעיות האינטמיות, מבחינה הורמונלית הגיוני שיש לי אפס חשק? אפילו סלידה.. מתי זה אמור להשתנות? תודה

שלום,
אנימ5 חודשים אחרי לידת בני השני. זה הריון שחיכינו לו מאוד ובהתחלה היתה שמחה גדולה. העניין הוא שעם הזמן התחלתי להרגיש רגשות קשים, בעיקר איך עשיתי את זה לעצמי עוד פעם. הטיפול בתינוק מאוד אינטנסיבי (הרבה יותר מאיך שהיה עם בני הראשון) ונופל כמעט בכולו רק עליי. בעלי עצמאי, עובד שעות ארוכות, מגיע בערב צאוד עייף. אנחנו גרים רחוק ממשפחתי והמשפחה של בעלי הם לא אופציה לעזרה בכלל. בעלי ואני נמצאים במשבר עמוק ביחסים שאני כבר לא יודעת למה לייחס אותו. כל הזמן מבקרים וכועסים אחד על השני. בנוסף אין בינינו אינטימיות כמעט בכלל וזה מפריע לו מאוד. לי אין בכלל חשק ואני גם מרגישה כעוסה מידי רוב הזמן. במהלך היום אני נעה בין דכדוך לאדישות, רק מחכה לחזור כבר לעבודה ולהכניס את התינוק לגן. מה המלצתך? האם נחשב נורמלי? תודה, מיכל

בס״ד

שלום,
אתחיל בכך שלקרוא את ההודעות פה מאוד ניחם אותי, אין מספיק מודעות כלפי מצבים רגשיים מאתגרים אחרי לידה ומסביבי (ולבטח מסביב רוב האימהות הטריות) נשים אחרות מתארות ומקרינות אושר צרוף.

ילדתי לפני 5 חודשים, קיסרי חירום לאחר שהתכוונתי ללידה טבעית במים, גם בעיות עם ההנקה היו וכעת בתהליך ייבוש חלב.
חוויתי תקופה לא קלה בלשון המעטה מאז הלידה הן במישור הרגשי והן באופן של מצבים חיצוניים לא פשוטים שהגיעו בזה אחר זה.
עיקר החוויה שלי נכון להיום היא חוסר אמונה וביטחון שמביאים לידי תלות, הרגשת חוסר אונים, עצב כבד ותחושה שאת משפלת בגדול בתור אמא ואולי הכי מאתגר- סוג של כעס על החינוך הלקוי שקיבלתי בעצמי מאמא שלי ואי הצלחה כרגע לשנות מידות פחות טובות שקיימות בי.
יש עבר רגשי לא קל כמובן בתמונה שהתעורר עם הלידה.

אשמח בעצם לשמוע עד כמה ניתן לשנות את התמונה, איך ניתן להחזיר את הביטחון והעשייה בתור אמא טריה לפי המתואר לעיל ובעיקר - איך ניתן לפתור את העניין של חוסר השינה אחרי לידה כגורם עיקרי לבעיות רגשיות?

נ״ב- שמעתי על רופא שהציע כפתורים לדיכאון אחרי לידה להביא ילד נוסף, האם מוכרת לך שיטת הטיפול הזו?

שאלה חשובה , אם בחורה צעירה בגיל 27 היא דרת רחוב , בהריון חודש 3
צריכה אשפוז פסיכיאטרי (דיכאון)אבל בגלל שהכתובת שלה היא באזור שהיא לא מוכנה להתאשפז בו כי הבתי חולים הפסיכיאטרים באזור שם (ירושלים) גרמו לה לטראומות קשות , לאיזה ביח אפשר לפנות ושיוכלו באמת להבין את המצב ויוכלו לקבל אותה לאשפוז עם מינימום בעיות בגלל האזור מגורים בכתובת בתעודת זהות שגם הכתובת הזאת זה בכלל על קורת גג של מחוסרי בית....
היא רוצה עזרה אבל מסרבת בתוקף להיות בבתי חולים שאליו הכתובת משוייכת.

היי אני 5 חודשים אחרי לידה, ובעלי עזב את הבית, והוא מראה סימנים שהוא רוצה להתגרש, אני מפורקת נפשית, כי זה משהו שכבר עברתי בעבר, התגרשתי עם ילדה בת שנתיים, ואני שוב חווה את אותו סיוט מחדש, רק שהפעם אני עם תינוק בן 5 חודשים, אני משתדלת לשמור על אופטימיות, אבל זה נורא קשה, ואני מפחדת להידרדר עד כדי מצב שלא אוכל לטפל בתינוק, אני לא רוצה להגיע למצב שאני לוקחת כדורים, מה עליי לעשות???

היי, בת 35, אחרי 2 קיסרים אחד לפני 4.5 שנים ואחד לפני שנה וחודשיים. האחרון היה חירום.
שני ההריונות עברו יחסית בקלילות, עם סכרת אך מאוזנת. אחרי הלידה השניה, גילו דלף מנוזל השדרה לחלל הגב ועברתי אחרי 4 ימי אשפוז תיקון אפידורל .
הציפיות ללידה טבעית על כל ההשלכות שלה נגוזו.
מאותו הרגע לא מרגישה שיצאתי מהאכזבה הזו אלא רק שקעתי יותר. אני עצבנית, רואה רק שלילי, לא מרגישה מרוצה מכלום, הכל מאוד צורם לי ומפריע לי כולל הילדים. חייבת לציין שסביבי יש תמיכה גדולה מאוד, וכלפי חוץ כמעט ולא מרגישים בי משהו שונה, אבל בעלי מאוד מודע וביקש מספר פעמים שאגש לקבל עזרה.
אני תוהה אם זה אכן דכאון אחרי לידה או משהו אחר. אשמח לעזרה.

שלום,
שמי קרן(שם בדוי) בת 40,מזה 3 שנים שאני בדכאון בלי מצב רוח מנסה להראות שהכל בסדר,אבל בתוך תוכי לא מעניין אותי מעצמי אין לי חשק לכלום,בלי אנרגיות כל בוקר קמה מדוכדכת,אין לי חשק להתלבש,חסרת סבלנות,אין לי חשק לכלום,עצבנית בבית עליתי במשקל,אני בלי עבודה מסודרת מאז הלידה האחרונה.
בקיצור לא מוצאת את עצמי חסרת שקט.
נטלתי ציפרלקס שנתיים וחצי בערך והפסקתי בערך לפני שנה.
אני פונה לעזרה לייעוץ האם יש דרך לצאת מהדיכאון ללא נטילת תרופות??
אשמח למענה

שלום
אני לוקח כבר 8 חודשים ציפרלקס 20 מג, ולפני חודשיים הפסיכיאטר הוסיף לי למיקטל (כרגע אני על מינון 100 מג ביום)
ובנוסף לוקח בונדרומין כדי להרדם

מדי פעם יש לי כל מיני תופעות לוואי כמו עייפות / בחילות / כאב ראש /
ראיה מטושטשת / חוסר חשק לעשות דברים / התקפי בכי / לחצים מוגברים

השאלה שלי- האם יש לי אפשרות במשך תקופה כלשהי לנסות לא לקחת את הציפרלקס , ולקחת רק את הלמיקטל ?

נניח במשך שבועיים-שלוש לקחת רק למיקטל בלי הציפרלקס ?
ואז לראות איך אני מרגיש עם זה..
האם ההרגשה תהיה יותר טובה, פחות תופעות לוואי וכו׳

או שזה מסוכן להפסיק את הציפרלקס ככה במכה והאם יהיה קשה לחזןר לציפרלקס או ששוב ייקח חודש עד שהציפרלקס יתחיל לעבוד

תודה

היי
אני 5 חודשים לאחר לידה
ומאז שילדתי אני כל הזמן עצובה, קמה בבוקר עם מועקה,
לא אוהבת את השם שבחרתי לתינוק וזה מתסכל אותי מאוד. בוכה לעיתים קרובות. בערבים אני מרגישה יותר טוב. זה תוקף אותי בבקרים. אני מתוסכלת מהמצב מאוד. השם שבחרתי לו זה הנושא שבעיקר מטריד אותי אני רוצהה להחליף לו את השם מאז שנולד אבל מאוד מתביישת לעשות זאת.
נתקלת במצב כזה? נתפסתי על השם אני כל הזמן מחפשת למי קוראים בשם הזה, בפייסבוק, ברחוב, באינטרנט האם זו אובססיה שפיתחתי לאחר לידה?

32 ילדתי תאומים לפני 3 חודשים לפני לידה תמיד סבלתי מהתקפי פניקה והייתי מטופלת בציםרלקס שעזר המון בתקופת ההריון פשוט הייתי מקיאה את הכדור אז הפסקתי אחרי לידה חטפתי פשוט דיכאון לא הייתי מסוגלת לראות את הילדים הרגשתי שעשיתי טעות שהבאתי אותם הלכתי לפסיכאטרית והיא איבחנה דיכאון בינוני ונתנה שוב ציפרלקס וקלונקס פעמיים ביום יש לי תופעה חדשה אני לא נירדמת בלילות בכלל אפילו שהילדים ישנים רק לפנות בוקר אולי שעה ושוב יש לי לחץ בחזה ושוב הכול חוזר בגלל החוסר שינה אז פשוט יוצא החלטתי אל דעת עצמי לקחת עוד 2 קלונקס בלילה וזה אם לא הכי עוזר לי להירדם מה לעשות האם זה יכול להיות בגלל הציפרלקס החוסר הירדמות? אני מרגישה המון חרדות בראש בגלל הילדים שלא יקרה להם כלום ולא נירדמת בגלל זה

הי הי,
אני בשבוע 27 להריון ומגלה סימפוטימים של דיכאון
סבלתי בעבר ולקחתי תרופות פסיכיאטריות אך הפסקתי לפני ההריון כי פחדתי שהעובר ייזוק מהן.
אבל כעת אני מרגישה צורך דחוף לטפל בבעיה ואני עדיין מסרבת לטפל בשיטות הקונבנציונאליות משום שהן ידרשו מהתינוק גמילה מהן כשיוולד ותהיה להן השפעה עליו.
אולי מישהי יודעת על טיפול אלטרנטיבי שיכול לעזור?
st. john's wort והרכיב העיקרי שלו- היפריקום לא הוכחו כבטוחים בזמן הריון.
מישהי יודעת, מכירה משהו אחר ובטוח?
תודה..!

שלום שמי יעל לפני 10 שנים ילדתי את בני והייתי בדיכאון לאחר לידה כמה שנים ואני מטופלת עד היום בכדורים.רק עכשיו אני מוכנה לעוד ילד אך מפחדת נורא שהדיכאון יחזור לי שוב.אשמח אם תיצרי עימי קשר אני לא יודעת מה נכון לעשות

אחותי ילדה לפני כחודש. יש לה תינוק נוסף בבית, בן שנה וארבעה חודשים.
התינוקת בת החודש בוכה המון. בעיקר בלילה.
בילד בן השנה וארבעה חודשים היא כמעט ולא מטפלת, בעלה מטפל בו.

היא כמעט לא יוצאת מהבית.
בעלה אמר שהיא מניקה המון, שזה נראה לו לא נורמלי.
היא נראית די כבויה. חסרת חיים.
היא בחורה מאוד מופנמת, לא מדברת על מה שמפריע לה, על הקשיים שהיא חווה. לא משתפת.


אני די מודאגת. לא יודעת אם מדובר בסממנים של דכאון אחרי לידה. או שמדובר בתופעות של לחץ רגיל.

השאלה שלי, איך מזהים שמדובר בדכאון אחרי לידה.
מה עושים במצב שאכן מדובר בדכאון.

אני כותבת כאן די בחשש ...אני חודשיים בערך אחרי לידה ..לידה שלישית ואני מרגישה תחושות שלא חוויתי אחרי ההריונות הקודמים..
מידי פעם אני מרגישה כמו דאון כזה..מין תחושה של עצבות שמשתלטת עלי...ענן כזה ורצון לבכות ומין מועקה קשה שמלווה בדפיקות לב ומין תחושה של כאב בטן לא נעים כמו במצב של חרדה וממש מתלווה לזה תחושה ממשית של פחד..אני לא מצליחה לשים את האצבע באופן מדוייק מה בדיוק קורה לי או מה בדיוק מפריע לי ..והדמעות מתחילות לזלוג בלי שליטה..זה מלחיץ אותי ברמות..אני לא חווה את התחושות האלו כל יום כל היום אבל כשזה קורה ה מלחיץ אותי כל כך...ומפחיד אותי שאני נכנסת לאיזה שהוא סחרור חלילה..משהו שאני לא מצליחה לשלוט בו...זה מין מעגל כזה שהמחשבות מתרוצצות והפחד הוא שברגע שזה קורה הראש לי עף בלי שליטה למחשבות מאוד לא נעימות..והאם אני אצא מזה?? אני חוששת להתחיל טיפול כל שהוא שיהיה כולל טיפול בכדורים בגלל שמפחיד אותי המחשבה על ההשלכות של זה ,מצד שני אני גם כל כך לא מרגישה שחזרתי לעצמי ואני כל כך רוצה להיות שמחה עם הבנות שלי ובעלי..רוצה לחזור לשגרה רגילה..שוב אני רק מדגישה שזה לא כל היום וכל הזמן אבל בפעמים שזה קורה זה ממש מלחיץ...אני מרגישה ידירה בשמחה וחוסר חשק לעשות דברים שמאוד אהבתי...
איך אפשר לדעת האם זה דיכאון שאחרי לידה או פשוט פרץ הורמונלי טבעי אחרי לידה??
ועוד שאלה- במידה וזאת פשוט תקופה ואני לא אקבל טיפול כל שהוא-האם זה עובר מעצמו?? פרט לסבל שאני חווה עכשיו שהוא אכן מאוד משמעותי אבל האם יש לדיכאון אחרי לידה כמו סוג של מסגרת זמן...נניח עד שנה אחרי לידה זה יעבור בכל מקרה ? או שחלילה במצב כזה אם לא אטפל מקצועית המצב עלול רק להחמיר??
אני אובדת עצות וחוששת...
אודה לתשובה ממך בהקדם...

היי אני 4 חודשים אחרי לידה עד לא מזמן חששתי שאני בדכאון אחרי לידה כרגע אני בטוחה בזה
ואין לי מה לעשות עם זה
מהמקום שאני באה ממנו זה בושה ללכת לפסיכולוג ברור לי שזה לא אשמתי אבל מרגישה שאני אמא רעה ושעשיצי טעות שבכלל הבאתי ילדה לעולם
אין לי עזרה בכלל גם לא מבעלי ולכן 4 חודשים כמעט ולא יצאתי מהבית בעלי בעצמו בסוג של דיכאון ולכן אני מעדיפה שלא ליפול עליו מה גם ששוב כמו שאמרתי לא יכולה לדבר על זה עם הסביבה שלי גם לא איתו ובנוסף אין לי תאופציה ללכת לפסיכולוג כי אין מי שישמור לי על הילדה
מרגישה אבודה ושנגמור לי החיים סוג של כלא עם מצפון שלא נגמר מחייבת עזרה ולא יודעת למי לפנות ואיך לעשות את זה
(אני לא ברמה של לפגוע בילדה אני אוהבת אותה יותר מאת עצמי )