דגימת הרקמות וההריון

הביטוי המרגש ביותר במדע, היוצר ציפיות והמבשר תגליות, אינו "אאוריקה", אלא "זה מוזר..." - את התובנה הזאת הציע סופר המדע הבדיוני, איזיק אסימוב, שצבר הרבה מאוד שעות שיחה עם מדענים.

"זה מוזר..." - כך הגיבה פרופ' נאוה דקל, ראש המחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע, כשהתבוננה בתוצאות מסדרת ניסויים שנועדה לגלות האם חלבון מסוים, אשר יוצר ערוצי תקשורת בין תאים שכנים, ממלא גם תפקיד בהשתלה של ביצית מופרית ברחם האישה - תהליך חיוני לתחילת הריון.

בשיתוף עם רופאים מבית החולים קפלן ברחובות, דגמו פרופ' דקל וחברי קבוצת המחקר שלה רקמות מרחמן של 12 נשים עם בעיות פוריות שלא הצליחו להרות גם לאחר טיפולים חוזרים של הפריית מבחנה.

הדגימות נלקחו בשלבים שונים של המחזור החודשי, וניתוח התוצאות אישר את הנחת היסוד של המדענים, לפיה לקראת אמצע המחזור, תקופה שבה אמורה להתבצע השתלת העובר כדי שיתפתח הריון, משתנה רמת הפעילות של החלבון שנחקר בתאי הרחם. המדענים הסיקו מכך שייצור מבוקר של החלבון הזה חיוני להצלחת ההריון.

עד כאן זהו סיפור מחקרי רגיל למדי. הנחת יסוד מובילה לתכנון ניסוי, לביצועו, לקבלת ממצאים, לניתוחם ולהסקת מסקנות. אבל אז הגיעה ההפתעה. בסיבוב הבא של טיפולי ההפריה החוץ-גופית, 11 נשים מתוך ה-12 שהשתתפו במחקר נכנסו להריון.

זה הרגע שבו נשמע במעבדה הביטוי "זה מוזר...". האם היה כאן צירוף מקרים או שמא עצם נטילת דוגמאות הרקמה הגדילה את הסיכוי להריון? כדי לענות על השאלה הזאת תכננו פרופ' דקל וחברי צוות המחקר ניסוי נוסף, עם נשים אחרות שסבלו מבעיות פוריות.

הפעם חולקו הנשים לשתי קבוצות. 45 מתנדבות עברו דגימת רקמות, ו-89 נשים שלא עברו את התהליך הזה היוו את קבוצת ביקורת. התוצאות לא הותירו מקום לספק: נטילת דוגמאות הרקמה הכפילה את הסיכוי להריון.

איך יכולה דגימת רקמות פשוטה להגדיל את הסיכוי להריון במידה רבה כל כך? כיצד פציעה יכולה להוביל לתוצאה טובה? בימים אלה מתקיימים ניסויים בבעלי-חיים וכן ניסויים קליניים שתכליתם לענות על השאלות האלה, ואולי לגלות את המנגנון המולקולרי של התופעה.

כך, ממצא מקרי הוביל את המדענים לכיוון מחקרי, אשר עשוי בעתיד לאפשר פיתוח שיטות טיפול חדשות, שאולי יסייעו להעלות את שיעורי ההצלחה של נשים להרות בעזרת הפריה חוץ-גופית.

המחקר בוצע בשיתוף עם ד"ר עמיחי ברש וד"ר אירית גרנות, מהיחידה להפריה חוץ-גופית במחלקה לנשים וליולדות במרכז הרפואי קפלן ברחובות. בניסויים במעבדתה של פרופ' דקל השתתפו החוקרת הבתר-דוקטוריאלית לשעבר, ד"ר יעל קלמה והחוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר יוליה גנאינסקי.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר