הריון בסיכון - על הריון מחוץ לרחם ועוד

לידה מוקדמת. לידה מוקדמת קשורה לתחלואה ולתמותה של אמהות וילודים. כ-7% מכלל הנשים ההרות חשופות ללידה מוקדמת (עד שבוע 34).

20%-30% מהנשים שעברו לידה מוקדמת, עלולות ללדת טרם זמנן גם בהיריונות עתידיים. נשים הסובלות ממחלות טרום-היריוניות, מחלות שנתגלו במהלך ההיריון, נשים עם היריונות מרובי עוברים ונשים הסובלות מליקויים במבנה הרחם - חשופות אף הן ללידה מוקדמת.

הסכנה בלידה מוקדמת היא לידת עובר שעדיין לא הבשיל ברחם - מה שמוביל למגוון תחלואות ואפילו למות העובר.

הריון מחוץ לרחם. בהיריון חוץ-רחמי, העובר מתפתח מחוץ לרחם. בדרך כלל, היריונות חוץ-רחמיים ממוקמים בחצוצרות, מאחר שהביצית המופרית לא השלימה את מסעה מהחצוצרה לרחם, לרוב עקב חסימה או דלקת. אבל יש מקרים, שבהם נודדת הביצית המופרית למקום אחר בבטן האישה.

מאחר שרק הרחם מתאים להתפתחות העובר, היריוןות חוץ-רחמיים בדרך כלל מסתבכים, כאשר העובר המתפתח הופך גדול מידי לעומת יכולת אספקת הדם של המיקום החוץ-רחמי.

כשזה קורה, ההיריון החוץ-רחמי נמצא בסכנת קריעה, שיכולה לגרום לאובדן דם משמעותי. לכן, היריון חוץ-רחמי יכול להיות מצב מסכן חיים.

רק 2% מההיריונות הם היריונות מחוץ לרחם, והרוב המוחלט של המקרים אינם מסתיימים בלידה. במקרים שבהם העובר מתפתח, יש להוציאו בניתוח קיסרי, היות שאין לעובר אפשרות להגיע לתעלת הלידה.


למידע נוסף בנושא טוקסופלזמה, עגבת ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום הריון ולידה
פורום הפלות חוזרות
פורום הריון בסיכון גבוה
פורום מחלות זיהומיות
פורום פגות
פורום אולטרה סאונד בהריון

מחלות של האישה. מחלות מסוימות של האישה ההרה עשויות לפגוע בעובר. כמו כן, ישנן מחלות העשויות להחריף במהלך ההיריון ולאחר הלידה, כמו במקרים של מחלת לב או ביתר לחץ דם.

נשים הסובלות מבעיות של קרישיות יתר של הדם, מחלות רקע רב-מערכתיות (כגון: יתר לחץ דם, מחלות לב, כליות, מחלות נוירולוגיות), וכן מחלות אוטואימוניות ואנדוקריניות - חשופות לסיכוני יתר במהלך ההיריון, להן ולעובר.

לפיכך, יש צורך במעקב ייעודי וטיפול מתאים, על מנת להפחית סיכונים אלו. הטיפול והמעקב מתבצעים ע"י גינקולוג, תוך קיום קשר הדוק עם מומחים במחלות הספציפיות.

רעלת היריון. התסמונת מופיעה בכ-5% מההיריונות. היא באה לידי ביטוי ביתר לחץ דם (אצל נשים שהיה להן לפני ההיריון לחץ דם נורמלי), וכן מלווה באיבוד חלבון בשתן עקב נזק לכליה.

רעלת היריון כרוכה בשיעור מוגבר של תמותה ותחלואה בקרב האמהות, ושיעור גבוה של תמותה ותחלואה של עוברים וילודים, בעיקר כתוצאה מלידה מוקדמת והאטה בגדילה תוך רחמית של העובר.

כתוצאה מהרעלת, יש חשש להתפתחות שטף דם מוחי, פרכוסים ואובדן הכרה אצל האם. על מנת להצילה מיילדים אותה. אם התופעה מתפתחת בשלב מאוחר של ההיריון, הילד נולד פג וסובל מסיבוכים נוספים עקב הלידה המוקדמת.

שיעור רעלת ההיריון עלה בשנים האחרונות עקב עלייה בגיל הנשים שמעוניינות בהיריון ועלייה בשיעור היריון מרובה עוברים על רקע טיפולי פוריות. אלפי חוקרים ניסו ועדיין מנסים לפצח את הסוד הגדול של רעלת ההיריון, אך עד כה ללא הצלחה.

היריון סוכרתי. סוכרת היא קבוצת מחלות, שהמשותף להן הוא אי סבילות לסוכר. קיימים שני סוגים עיקריים של סוכרת בהיריון: סוכרת טרום היריונית, כלומר סוכרת אשר היתה ידועה לפני ההיריון; וסוכרת היריונית (סובלות ממנה כ-5% מהנשים במהלך ההיריון, ולרוב היא נעלמת בסיומו (בשני המקרים יש ללוות את ההיריון במעקב על ידי רופאים מומחים).

סוכרת היריונית מתגלה, בדרך כלל, על-ידי בדיקת העמסת סוכר (בדיקת סקר) - 50 גרם סוכר (לא בצום). היא מבוצעת אצל כל אישה הרה במסגרת בדיקות השגרה בהריון.

אם תוצאת הבדיקה יוצאת חריגה, מבצעים בדיקה נוספת של העמסת 100 גר' סוכר, אשר רק לאחריה ניתן לאבחן האם היולדת סובלת מסוכרת היריונית.

אצל נשים שסובלות מסוכרת, רמות סוכר תקינות מהוות תנאי יסוד להיריון וללידה תקינים. איזון רמות הסוכרים נועד למנוע פגיעה בעובר ובאם, והוא מושג הן על ידי דיאטה קפדנית והן על ידי תוספת אינסולין במידת הצורך.

ניתן לחלק את הסיבוכים האימהיים והעובריים, בעקבות סוכרת היריון, לפי שלבי ההיריון השונים. חשוב להדגיש: רוב הסיבוכים הם ברי מניעה באמצעות איזון רמות הסוכר.

מהלך ההיריון עם סוכרת טרום היריונית. סיבוכים עובריים: שיעור מוגבר של הפלות, מומים מולדים, ללידה מוקדמת, פיגור בגדילה תוך רחמית או דווקא השמנה, מצוקת עובר ומות עובר תוך רחמי, ריבוי מי שפיר. סיבוכים אימהיים: הפרעות חמורות באיזון הסוכר, היפרדות שליה והופעת יתר לחץ דם.

מהלך הלידה. סיבוכים עובריים: עלייה בסיכון למצוקה עוברית בקרב עוברים עם פיגור בגדילה וללידה טראומתית בקרב עוברים עם גדילה מואצת. סיבוכים אימהיים: לידה ממושכת ולפעמים טראומתית ועלייה בשכיחות ניתוחים קיסריים.

אחרי הלידה. סיבוכים אצל היילוד: לטווח הקצר - רמות נמוכות של סוכר, צהבת ילודים ממושכת, עלייה בצמיגות הדם, רמות נמוכות של סידן, בשלות ריאתית מאוחרת.

לטווח הארוך - שכיחות יתר של השמנה בילדות ובבגרות, שכיחות גבוהה יותר של הופעת סוכרת בגיל מבוגר ואולי גם יותר בעיות הקשורות בהתפתחות. סיבוכים אימהיים: אשפוז ממושך יותר. החמרת הסוכרת ותופעות נוירולוגיות.

עוד כתבות על הריון ולידה:
הריון ראשון - איך מתכוננים אליו?
אולטרה-סאונד: רשלנות רפואית זה לנצח
לידה מוקדמת תמנע סיבוכים בהריון תאומים
השמנה מעלה סיכויי רעלת הריון
סיבוכים בהריון: חשוב שתהיי מודעת

ריבוי עוברים. היריון תאומים נחשב כבעל סיכון גבוה, ומחייב מעקב צמוד ‏של רופא נשים מיומן. בגופה של אישה בהיריון עם תאומים כל השינויים הפיזיולוגיים ‏מתרחשים בצורה בולטת ‏יותר, בהשוואה להיריון עם עובר יחיד.

העלייה במשקל ‏וגודל הבטן - הם הביטוי החיצוני הבולט, שניכר בעיקר לקראת סוף ההיריון. בנוסף, בהיריון תאומים שכיחים פי ‏שניים עד חמישה סיבוכי היריון שונים, כגון: יתר לחץ דם, רעלת היריון, ריבוי מי שפיר, דמם טרם הלידה, צירי לידה ‏מוקדמים ולידה מוקדמת, היפרדות שלייה וזיהומים בדרכי השתן.‏

לידת תאומים ספונטנית מתרחשת, בממוצע, מוקדם יותר ‏מלידת עובר יחיד - בשבוע ה-37 (לעומת השבוע ה-40). ‏עקב ריבוי סיבוכי ההיריון, וגם עקב שכיחות מוגברת של ‏מצגי עובר לא רגילים (עכוז למשל) - שכיחות הלידות ‏בניתוח קיסרי של תאומים גבוהה גם היא פי שניים‏‎‎‏-‏שלושה לעומת לידות של עובר יחיד.

בהיריונות מרובי עוברים של יותר מתאומים, עולה שכיחות הסיבוכים השונים, כולל עליה משמעותית בלידות מוקדמות.

טוקסופלזמוזיס. מחלה הנגרמת בגלל טפיל, שנמצא לרוב במעיים של חתולים נגועים וכן בתאים של בעלי חיים אחרים. ניתן להידבק במחלה כתוצאה ממגע ישיר של הפה עם צואת חתולים, מאכילת בשר נגוע שלא בושל כראוי, וכן מעיבוד אדמה ומגע של יד עם הפה.

אצל נשים בהיריון המחלה עלולה לגרום למומים בעובר - בעיקר אם האם נדבקה במהלך השליש הראשון להיריונה. אם הטפיל עובר לשליה, המחלה עלולה לגרום להפלת העובר.

ואולם, אנשים רבים נדבקים בטוקסופלסמה במהלך החיים, וכתוצאה מכך מפתחים נוגדנים כנגד הטפיל. נשים שיש להן נוגדנים בדם, נחשבות כמחוסנות מפני הידבקות חוזרת. בבדיקת דם ניתן לאתר נוכחות של הנוגדנים.

ציטומגלווירוס. נגיף ה'ציטומגלו' גורם למחלה המסכנת עוברים. ההידבקות באה כתוצאה ממגע עם הפרשות של אדם הנגוע בנגיף זה.

בד"כ, הנגיף גורם לסימפטומים קלים של מחלת הנשיקה או סימפטומים הדומים לאלו של התקררות. לעומת זאת, זיהום ציטומגלו במהלך היריון הינו הגורם השכיח ביותר לזיהום תוך רחמי בעובר (0.5-20% מכלל הילודים). אישה הרה שנדבקת בנגיף, עלולה להפיל.

רוב הילודים שנדבקו בציטומגלו במהלך ההיריון נולדים בריאים. ואולם, במקרים שאין זה כך, המחלה תתבטא בעיכוב גדילה תוך רחמי, פגיעה במוח, הסתיידויות במוח, פגיעה בעין וחירשות. כמו כן, יכולים להיגרם הגדלת כבד וטחול, פריחה, צהבת.

יש עוד מגוון של תופעות חריגות, אשר מהוות סכנות אפשריות להיריון. לכן, היריון בסיכון גבוה מחייב, כאמור, מעקב רפואי קפדני ותכוף יותר מאשר היריון רגיל.

היערכות נכונה מפחיתה את התחלואה בקרב הנשים ההרות ותינוקותיהן. בתוך כך חשוב להדגיש, כי היריונות רבים שמוגדרים כנמצאים בסיכון גבוה, מסתיימים בלידת ילדים בריאים.

הכינה: ענת זיו, הקריה הרפואית רמב"ם. לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר