מחקר חדש: "קביעות אובייקט" אצל תינוקות

מחקר שנערך לאחרונה בישראל בראשותו של ד"ר אפי הרנוי, דוקטור לחינוך ולחינוך גופני (Ph.D), בהתמחות פסיכולוגיה חינוכית התפתחותית, בחן את משנתו של ז'אן פיאז'ה, אשר רכש שם עולמי בזכות פועלו בתחום הפסיכולוגיה של הילד.

המחקר בחן את אמיתות הנחת היסוד של פיאז'ה, לפיה תינוקות בגילאי שנה עד שנה וחצי מגיעים לבשלות של "קביעות האובייקט" ואת הצורך של תינוקות בהיזון חוזר מההורה. קביעות אובייקט הוא מושג המתייחס להבנה שהעולם והחפצים בו ממשיכים להתקיים גם כשאיננו רואים אותם. הבנה זו נוצרת אצל התינוקות בהדרגה, כך למשל עד גיל ארבעה חודשים תינוקות עוקבים בעיניהם אחרי אובייקטים ומושיטים לעברם ידיים; בין ארבעה לשמונה חודשים התינוקות יושיטו ידיים לעבר אובייקט שמכובה חלקית אבל אם נכסה את כולו, הם יאבדו בו עניין; בין שמונה חודשים לגיל שנה, תינוקות יושיטו את ידיהם לאובייקט אם נכסה אותו. ואולם, הם ימשיכו לחפש אותו תמיד באותו מקום גם אם יראו אותנו מחביאים אותו במקום אחר; בין גיל שנה לשנתיים, חלה התקדמות בנושא קביעות האובייקט, ותינוקות יחפשו את האובייקט במקום האחרון בו ראו אותנו שמים אותו.

למידע נוסף בנושא תינוקות ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום התפתחות תינוקות
פורום תזונת תינוקות
פורום בחירת שם לתינוק, שמות לתינוקות, נומרולוגיה
פורום רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות
פורום הפרעות שינה תינוקות, הפרעות שינה ילדים

בנוסף בחן המחקר את עמדתם של הורים לתינוקות ביחס לחמשת האספקטים המשפיעים על ההתפתחות הקוגניטיבית: גיל ההתפתחות הקוגניטיבית, מידת ההשפעה של ההורה, חשיבות המשחק עבור תינוקות, חשיבות המשחק של התינוק עם ההורה וחשיבות הקשר המילולי של ההורה עם התינוק.

במחקר השתתפו 120 תינוקות בגילאי שנה עד שנה וחצי והורה אחד של כל תינוק. הגיל הממוצע היה 15.06 חודשים. 55.8% מבין התינוקות היו בנים ו-44.2% היו בנות. הרכב ההורים שהשתתפו במחקר היה: 19.2% גברים ו-80.8% נשים. 98.3% מההורים שנטלו חלק במחקר, הצהירו כי המטפל העיקרי בתינוק/ת הוא האמא. הממצאים נאספו באמצעות ניסויים ושאלונים בפגישות אשר נערכו בבתי המשפחות של התינוקות בשעות אחה"צ והערב. בכל פגישה נכחה משפחה אחת (הורה אחד ותינוק אחד).

ממצאי המחקר הראו כי:

מבין 120 תינוקות שהשתתפו במחקר 96.7% מצאו את האובייקט, 1.77% מצאו אותו בשלבים ורק 1.6% לא מצאו אותו.

מבין 120 הפעוטות שהשתתפו במחקר רק 3.3% עקבו אחרי הבעת הפנים של ההורה, ובין 116 שלא יצרו קשר עין עם ההורה – 70.7% לא מצאו את האובייקט הלא מוכר ורק 29.3% מצאו אותו.

42.9% מהתינוקות (הבנים) מצאו את האובייקט הלא מוכר ואילו מבין התינוקות (הבנות) רק 13.2% מצאו אותו. מבין אלה שמצאו את האובייקט הלא מוכר, 79.4% היו בנים ורק 20.6% היו בנות ואילו מבין אלה שלא מצאו את האובייקט 43.9% היו בנים ו-56.1% היו בנות.

נמצא כי ארבעת המשתנים שנבדקו במחקר זה (קרי, מידת ההשפעה של ההורה, חשיבות המשחק עבור התינוק, חשיבות המשחק של התינוק עם ההורה וחשיבות הקשר המילולי של ההורה עם התינוק) הינם בעלי השפעה על ההתפתחות הקוגניטיבית של תינוקת.

לסיכום ניתן לומר כי הורים המאמצים את הטרנדים האחרונים בגריית תינוקות ופעוטות עושים, למעשה, מספר שגיאות יסוד מבחינה שיפוטית:

הם אינם מבינים כי מה שמקדם את התפתחותם של תינוקות או התפתחות ילדים בגיל מסוים, אינו בהכרח מקדם את התפתחותם בגיל צעיר יותר או מבוגר יותר.

למאמרים נוספים בנושא תינוקות, הריון ולידה:
ליקויי ראיה אצל תינוקות וילדים: הסימנים
פעילות תינוקות במים: האם כדאי להצליל?
כך תעודדו שתיית מים בקרב תינוקות
מדידת חום לתינוקות: כמה כללי בסיס
בטן או גב? השכבת תינוקות בזמן עירנות

בנוסף, הם שוגים בהנחה כי פיתוח יכולות מסוימות מבחינה קוגניטיבית ישפיע על רמת ה-IQ ויעלה אותה או יתרום להישגיו הלימודיים של הילד בעתיד. למשל: פעוט שכבר בגיל שנה הגיע לבשלות של קביעות האובייקט ויודע כי גם אם האובייקט נסתר מעיניו הוא ממשיך להתקיים, לא יידע זאת בגיל שש שנים טוב יותר מאשר ילד שהגיע לבשלות של קביעות האובייקט בגיל שנה וחצי, ולכן הדבר לא יתרום לו יותר.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר