הקנביס והעצם. לא מה שאתם חושבים

חוקרים באוניברסיטה העברית גילו כי חומרים שמייצר הגוף, בעלי תכונות דומות לצמח הקנביס, שומרים על צפיפות העצם. בשלב זה כבר הוכן אב-טיפוס לתרופה למניעת אוֹסְטֵאוֹפּוֹרוֹזִיס בלא תופעות לוואי פסיכואקטיביות. מאמר על מחקרם מתפרסם השבוע בכתב העת היוקרתי PNAS.

בקבוצת המחקר משתתפים חוקרים ממעבדת העצם באוניברסיטה העברית בראשות פרופ' איתי באב ובשיתוף פרופ' אסתר שהמי מהמעבדה לחקר טראומה מוחית; פרופ' רפאל משולם מהמחלקה לכימיה תרופתית; הדוקטורנטים אור אופק, ורדית קרם ויוסי תם ותלמידת המוסמך מירב פוגל.

החומרים המכונים אנדוקנבינואידים מורכבים בעיקר מחומצות שומן שהתגלו בחמש עשרה השנים האחרונות (את חומצת השומן אננדמיד גילה פרופ' רפאל משולם ב-1992). חומרים אלו, המיוצרים בעיקר במוח, מצויים בעצם וברקמות שונות ולהם השפעות דומות למרכיבים הפעילים בסמי החשיש והמריחואנה.

החומרים פועלים על ידי היצמדות לשני קולטנים CB1 ו-CB2. הקולטן האחד נמצא במערכת העצבים ואחראי על ההשפעות הפסיכואקטיביות של החומרים הפעילים בקנביס והאחר נמצא במערכת החיסון, לא נודעת לו פעילות פסיכואקטיבית והמידע על תפקודו הפיזיולוגי אינו רב.



החוקרים גילו רמה גבוהה של CB2 בעצם הדרושה לשימור הצפיפות התקינה שלה. בעזרת הנדסה גנטית גידלו, בשיתוף עמיתיהם מאוניברסיטת בון בגרמניה, פרופ' אנדריאס צימר וד"ר מליה קרסק, עכברים שחסרו את הקולטן CB2.

עם ההתקדמות בגיל התפתחה אצל העכברים חסרי הקולטן CB2 מחלת אוסטאופורוזיס קשה בדומה להופעת המחלה בבני אדם (אוסטאופורוזיס היא המחלה הניוונית הנפוצה ביותר במערב. המחלה מתבטאת בירידה בצפיפות העצמות ובהיחלשותן, ועקב כך בהופעה של שברים מרובים העלולים לגרום לנָכות קשה ולסיבוכים ואפילו למוות).

הממצאים מייחסים לראשונה תפקיד פיזיולוגי ל-CB2 בשמירה על צפיפות העצם ומראים כי הוא מגביר את בניית העצם ומעכב את הריסתה. באופן זה יוכלו החומרים המפעילים את הקולטן לשמש בסיס לפיתוח תרופות לחולי אוסטאופורוזיס. במעבדות האוניברסיטה העברית פיתחו תרכובת סינתטית חדשה (HU-308), המפעילה את ה-CB2 המעכב התפתחות אוסטאופורוזיס בעכברים והכינו אב-טיפוס לתרופה למניעת אוסטאופורוזיס בלא תופעות לוואי פסיכואקטיביות.

<@ --- IMG_2 --- @>

המחקר התבצע במסגרת פרויקט אשר נועד לברר את הקשר שבין המוח, התנהגות ושינויים במבנה השלד. המחקר מומן בידי תכנית "ביכורה" של הקרן הלאומית הישראלית למדע אשר תומכת בנושאים ייחודיים ובמיזמים חלוציים רב תחומיים, ובעזרת מענק מחקר ממכון הבריאות הלאומי של ארה"ב.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר