מחקר שנערך לאחורנה בבית החולים בילינסון ושממצאיו התפרסמו בכנס האגודה הישראלית לחקר הפוריות, מצביע על כך שנשים שעוברות ניסיונות רבים להפרייה חוץ גופית מתמכרות לטיפולים.
ממצאי המחקר, אשר נערך בקרב 96 נשים שעברו תהליך של הפריה חוץ-גופית בבילינסון, טוענים כי שככל שמספר טיפולי ההפריה עולה, כך גדלה רמת ההשקעה בטיפולי ההפריה.
כמו-כן, ככל שנרשמו יותר כישלונות במחזורי הטיפול, כך היו מטופלות משוכנעות יותר כי בפעם הבאה הן יצליחו להרות. ''זו מחשבה שמופיעה גם אצל מכורים להימורים: ככל שנכשלים יותר כך בטוחים יותר בהצלחה בפעם הבאה'', אומרת ד''ר נטלי רפפורט-הובשמן, פסיכולוגית רפואית ביחידה להפריה חוץ-גופית בבילינסון,
''כמו מהמר שמשקיע כסף ולא מסוגל כבר לוותר על הימור הבא, כך השקעה פיזית ונפשית בטיפולים הופכת אותם למשמעותיים יותר''. טוענת רפפורט, שביצעה את המחקר יחד עם קרן קורניק, ד''ר רבקה רייכר-עטיף ופרופ' בני פיש, המשמש כיו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות.
עוד עולה מהמחקר שככל שמספר טיפולי ההפריה גדל, כך קטן רצונן של הנשים לשמוע מהרופא על סיכויי הצלחת הטיפול. אם במחזורים הראשונים למעלה מ-60 אחוזים מהנבדקות היו מוכנות לשמוע על סיכויי ההצלחה, הרי שלאחר שישה מחזורי טיפול ביקשו המטופלות שנבדקו שלא לקבל יותר עדכונים.
''נפשית, קל לנשים להיות אופטימיות בשלבים המתקדמים מבלי לשמוע את הסיכויים להצלחה מהרופא, בדומה למהמרים שמעדיפים בהימור מתקדם לא לשמוע דעות מסביב'', ממשיכה ד''ר רפפורט-הובשמן את ההסבר על הדימיון להימורים.
כמו כן, המחקר מצא כי קיימים דפוסים מסויימים של הנשים הנוטות להתמכר לטיפולי ההפריה. 67 אחוז מהנבדקות הסכימו עם הדימיון בין התנהגותן להתנהגות של מהמרים, כשנשאלו על כך ישירות על ידי צוות החוקרים.
נמצא כי המטופלות שלא הסכימו לדמיון זה היו במצב נפשי טוב יותר ופחות חרדתיות. לא נמצא קשר בין גיל האישה שעוברת את טיפול ההפריה לבין חוזק הנטייה להתמכרות.
''חשוב שהקהילה הרפואית תהיה מודעת לדפוס הממכר של הטיפולים, כדי שהרופאים יוכלו להעלות בזמן המתאים הצעות חלופיות בפני הנשים, למשל תרומת ביציות או אימוץ'', מסכמת רפפורט-הובשמן.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)


.jpg)
