אחד מהגורמים המשמעותיים לדיכאון אחרי לידה בקרב נשים נובע מהדחקת קיום הילד במהלך ההיריון, וכתוצאה מכך למפגש טראומטי בין ההורים לילד לאחר הלידה, אומרת הפסיכואנליטיקאית אנה גלמן, מומחית לפסיכולוגיה של האם והילד. לדבריה, בעזרת מספר טכניקות פשוטות של מפגש עם הילד עוד בטרם הלידה, ניתן להפחית משמעותית את התופעה הזו.
לדברי גלמן ניתן למנוע אחוז ניכר מתופעות הדיכאון שלאחר לידה על ידי יצירת התקשרות (BONDING) בין ההורים לילד עוד במהלך ההיריון.
"המחקרים הפסיכולוגיים והפסיכואנליטיים אינם מדברים עוד על עובר אלא על תינוק שעדיין לא נולד. עניין זה הוא מושג בסיסי והכרחי למען הבטחת הבריאות הנפשית של הילד וההורים. הסיבה שלפעמים ההורים אינם רוצים לדבר או לחשוב על התינוק לפני הלידה נובעת ממנגנון הגנה מפני אובדן אפשרי".
וגלמן ממשיכה: "מנגנון הגנה זה גובה מחיר גבוה משני הצדדים ובא לידי ביטוי בדיוק בשעת הלידה. המפגש הפתאומי והמפתיע עם הילד, הופך את הלידה לנחיתה קשה עבור שני הצדדים".
גלמן טוענת שכאשר הקשר בין ההורים לילד נבנה במהלך ההיריון, הלידה הופכת מטראומה אפשרית לרגע של הכרות מחודשת. לשם כך מומלץ שההורים יעניקו לילד כינוי חיבה וידברו אליו בשמו באופן יומיומי.
כמו כן, ממליצה גלמן לפגוש את התינוק בעזרת טכנולוגיית אולטרה סאונד תלת מימדי - ולאו דווקא במסגרת הבדיקות התקופתיות. כיום ניתן לעשות זאת במספר מוגבל של מרכזים בארץ, שהבולט בהם הוא סטודיו פעימות ברעננה.
"צילום האולטרה סאונד מגביר את האפשרות לבניית יחסי התקשרות של שניים (אימא-תינוק) ושלושה (אימא-תינוק-אבא) שמתחילה כבר לפני הלידה" אומרת גלמן.
"אם התהליך לא הופך את טכנולוגיית האולטרה סאונד לאמצעי שליטה אובססיבי (בכדי לבדוק כל הזמן אם "הכל בסדר") ואם משתמשים בו במידה - הדבר יכול לתרום משמעותית למעבר התודעתי ממעמד של אישה בהריון למעמד של אישה שמצפה לתינוק".
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)



.jpg)