סקירת מערכות מקיפה לכל אישה בהריון

החברה הישראלית לאולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה פרסמה אתמול (ג') נייר עמדה המגדיר מחדש את האופן שבו אמורות מהיום להתבצע בדיקות האולטרה-סאונד בישראל.

המסמך, שפרטיו הוגדרו כבר לפני שנה, אמור החל מה-1 למארס 2007 (מחר) להחליף את נייר העמדה הקודם של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, מחודש פברואר 2000, בנושא בדיקות אולטרה-סאונד במיילדות, ומטרתו להנחות את קהילת הרופאים העוסקים בתחום זה ולקבוע סטנדרטים עדכניים של בדיקות אולטרה-סאונד בהריון.

מעט רקע: לפני שמונה שנים פירסם איגוד הגינקולוגים דף עמדה ראשון בנושא אולטרה-סאונד. לראשונה הועלתה אז ההמלצה לבצע בדיקת אולטרה-סאונד לכל הנשים בהריון, בדיקה שעדיין לא היתה ב"סל".

כמו כן, נקבעו אז לראשונה שני מושגים שנשארו תקפים עד היום (ויבוטלו בנייר החדש): "בדיקה בסיסית" (מדידות ללא חיפוש מומים) ו"בדיקה מכוונת" (חיפוש מומים למי שבסיכון גבוה למומים), כאשר למי שאינה בסיכון מוגבר למומים הומלץ לבצע רק בדיקה בסיסית (מדידות ללא חיפש מומים).

משרד הבריאות אימץ את ההגדרות ב"נוהל לטפול באשה הרה" שנכנס לתוקף ב-2001, כאשר בנוהל זה נכתבה לראשונה ההמלצה לבצע בדיקת אולטרה-סאונד לכל אישה בהריון (אפילו שתי בדיקות):

בדיקה ראשונה בשבוע 9-12 לשם קביעת גיל ההריון, מספר העוברים ונוכחות דופק עוברי ובדיקה שנייה בשבוע 18-23 בכדי לקבוע את גודל העובר מיקום השיליה וכמות מי השפיר וכן מבנה גוף העובר.

כלומר: לאישה שאינה בסיכון מוגבר למומים יבוצעו מדידות ("סקירה בסיסית") וחיפוש מומים באופן מצומצם מאד שהומלץ בחוזר המנכ"ל מ-1995 (אלה שבעה הפרטים). "בדיקה מכוונת", המבוצעת על ידי רופא, תבוצע לפי הנחיות אלה רק למי שבסיכון מוגבר למומים.

מה כוללת "הבדיקה המכוונת"? חוזר משרד הבריאות לא התייחס לכך וקבע רק כי: "בדיקות אולטרה-סאונד נוספות יעשו על פי התוויות רפואיות או שיקול קליני".

בנייר העמדה מ-1999 היה פרוט באשר למה שצריך לבדוק בסקירה מכוונת (לנשים עם סיכון מוגבר למומים):

חדרי מוח; אזור הגומה האחורית כולל מוחון; אזור צוואר ועורף; ארבעת מדורי הלב ומיקומו בבית החזה; קיבה; כליות; שלפוחית שתן; אזור השרשת חבל טבור לדופן הבטן; עמוד שדרה. במקרים מיוחדים שבהם יש הוראה ספציפית לבדיקה נוספת יש לעשות מאמץ להגיע לאבחנות נוספות.

לאישה שאינה בסיכון מוגבר למומים, אם כך, הגיעה סקירה בסיסית (מדידות בלבד) וסקירה שטחית של שבעה פרטים בעובר. לאישה הנמצאת בסיכון מוגבר למומים מגיעה סקירה בסיסית (מדידות בלבד) וסקירה שטחית של שמונה פרטים בעובר.

כיום, נוצר מצב שבו בפועל, מי שידה משגת מבצעת סקירה מפורטת באופן פרטי. קופות החולים מאפשרות לבצע, תמורת תשלום, סקירות ברמות השונות ממקום למקום ומבודק לבודק, אך לרוב גבוהה מזו שבדרישה הרשמית.

נייר העמדה החדש

מטרת נייר העמדה החדש היא "לאפשר לכל אישה בהריון לעבור סקירת מערכות ראוייה". לשם כך, בנייר החדש מבוטלים המושגים: "סקירה בסיסית" ו"סקירה מכוונת". מעתה יש רק סקירת מערכות אחת בדרגת עומק ראוּיָה שתבוצע לכל הנשים (בסיכון ולא בסיכון).

לשאלות בנושא הריון, לידה והנקה היכנסו לפורום המומחים שלנו
למידע נוסף על פוריות והפריה חוץ גופית, המומחים שלנו מחכים לך עכשיו בפורום
איך להכין את הגוף להריון? היכנסו עכשיו לפורום רפואה משלימה בהריון
ההריון כבד עליכם ואתם צריכים אוזן קשבת? היכנסו לפורום התמיכה

כוונת החברה הישראלית לאולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה היא שמעתה תהיה הסקירה מפורטת בהרבה, אף מה"סקירה" המכוונת שהומלצה קודם רק לנשים עם סיכון מוגבר למומים. להלן הפרטים שחייבים להיכלל בכל סקירת מערכות מעתה:

צורת הגולגולת בחתך רוחב; מוח קטן; ציסטרנה מגנה; החדרים הצדדים במח; הכורואיד פלקסוס; קו האמצע ו- Cavum septi pellucidi (קיים רק בסקירה המאוחרת); ארובות עיניים; שפתיים; ריאות; מבט 4 מדורי הלב; מוצא העורקים הגדולים.

חשוב לציין כי 40% מכלל המומים בעוברים הם מומי לב. צרוף זה של שתי הבידוקת האחרונות , לדוגמא, אמור לגלות בסקירות את מרבית מומי הלב.

עוד בבדיקה: הקיבה; כליות; כיס שתן; השרשת חבל הטבור בבטן העובר; עמוד השדרה; קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות; קיום כפות ידיים ורגליים; מספר כלי הדם בחבל הטבור.

המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה המליצה למנכ"ל משרד הבריאות שניירות העמדה יהוו האסמכתא המקצועית לפרטים שיש לבדוק בסקירת מערכות גם בהוראות והחוזרים שמוציא משרד הבריאות לרופאים והמוסדות.

הוגדרו מחדש סוגי הבדיקות היכולות להתבצע בהריון והפרטים לבדיקה ודיווח בכל אחת מהן:

1. בדיקה בשליש הראשון להריון (הומלצה לכל אישה).

2. בדיקת שקיפות עורפית.

3. סקירת מערכות (הומלצה לכל אישה).

4. בדיקה להערכת גודל בשליש השני והשלישי (המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה המליצה למנכ"ל משרד הבריאות שגם בדיקה זו תיכלל בסל המגיע לכל אישה)

5. בדיקה מכוונת למערכות מסויימות.

6. בדיקה ממוקדת למצב קליני מוגדר.

ישום הנחיות נייר העמדה החדש, יודעים בחברה הישראלית לאולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה, ידרוש התארגנות מתאימה ולא פשוטה של קופות החולים. למשל יהיה צורך ב:

1. הכשרת בודקים (או הסכמים עם בודקים עצמאיים) באיכות ובכמות שתענה הצורך בבדיקה מעמיקה יותר ועל לקהל גדול יותר של נבדקות.

2. רכישת מכשירים נוספים עקב העלייה בהיקף הבדיקות.

3. הארכת משך הבדיקה. ברוב המקרים לא ניתן לבדוק את כל הפרטים שברשימה בתוך מסגרת של רבע שעה שהוקצבה לסקירה בחלק מהקופות.

4. רכישת ציוד ותוכנות שיענו על הסטנדרטים החדשים של תיעוד ודיווח.

לסיכום, המהפכה העיקרית:

כל אישה בהריון תקבל סקירת מערכות. הסקירה לכל הנשים תהיה ברמה גבוהה בהרבה מזו שנדרשה על ידי הרשויות לנשים עם סיכון מוגבר למומים.

לטיפים נוספים להריוניות הכנסו לפורום "הריון, לידה והנקה" והתייעצו עם המומחים.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר