אוסטאופורוזיס: גם למוח תפקיד חשוב

חוקרים באוניברסיטה העברית גילו כי למוח תפקיד מפתח בבקרה על שימור צפיפות עצם תקינה. לממצאי המחקר חשיבות של ממש בהבנת פעילותה של מערכת העצבים המרכזית בוויסות חילוף החומרים ברקמות הגוף ובפיתוח תרופות למניעת אוסטאופורוזיס. מאמר על מחקרם מתפרסם בסוף החודש שעבר בכתב העת היוקרתי PNASבארה"ב (Proceedings of the National Academy of Sciences).

בקבוצת המחקר נמצאים חוקרים ממעבדת העצם בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בראשות פרופ' איתי באב ובשיתוף פרופ' רז ירמיה מהמחלקה לפסיכולוגיה, פרופ' אסתר שהמי מהמעבדה לחקר טראומה מוחית, הדוקטורנטים אלון בג'יו וענבל גושן ותלמידת המוסמך שרון פלדמן.

אוסטאופורוזיס היא המחלה הניוונית הנפוצה ביותר בעולם המערבי. המחלה מתבטאת בירידה בצפיפות העצמות ובהיחלשותן, ועקב כך בהופעה של שברים מרובים. במקרים רבים גורמים השברים לנכות קשה ולסיבוכים העלולים להסתיים אפילו במוות.

הירידה בצפיפות העצם באוסטאופורוזיס נובעת מהרס פנימי של רקמת העצם. בבעלי חוליות ובאדם בפרט משתתפת כעשירית מכלל רקמת העצם בתהליך תמידי של שִחלוף ובנייה מחדש. בבני אדם וביונקים בוגרים תהליך השִחלוף מאוזן, כלומר, כמות העצם הנבנית שווה לזו שנהרסה וכך נשמרת צפיפות העצם. עם ההתקדמות בגיל מופר המאזן: כמות רקמת העצם שנהרסת גדולה מזו הנבנית וצפיפות העצם יורדת.

החוקרים מצאו ששִחלוף מאוזן של עצם תלוי בפעילות החלבון אינטרלאוקין 1 במוח. אינטרלאוקין 1 ידוע זה שנים רבות כזרז של המערכת החיסונית. פעילותו בעצם גורמת לעלייה במספרם ובפעילותם של התאים סופגי העצם (אוסטאוקלסטים) אשר מתפתחים מאותם תאים כמו תאי מערכת החיסון.

בניסוי בעכברים מהונדסים גנטית, אשר ניטלה מהם היכולת להגיב לאינטרלאוקין 1, הופתעו החוקרים לגלות מספר גבוה של תאים סופגי עצם וצפיפות עצם נמוכה. החוקרים ציפו שכאשר אינטרלאוקין 1 אינו פעיל בעצם, יתקבלו ממצאים הפוכים, כלומר, שמספר האוסטאוקלסטים יהיה נמוך וצפיפות העצם גבוהה. הסבר אפשרי לפרדוקס הוא שבתנאים נורמליים פעילותו של אינטרלאוקין 1 במוח מנוגדת לפעילותו במערכת החיסונית וגוברת עליה.

בעזרת מכשור חדשני יצרו החוקרים דגמים תלת ממדיים של המבנה הפנימי של העצם, ברזולוציה גבוהה. התברר שבעכברים מהונדסים שבהם הוגבל נטרול פעילותו של אינטרלאוקין 1 אך ורק למוח, נצפתה צפיפות עצם נמוכה ומספר גבוה של תאים סופגי עצם. ממצאים אלו מאשרים שפעילות אינטרלאוקין 1 במוח חיונית לשימור מסת העצם על ידי ריסון תהליך הספיגה.

"הקשר בין המוח והעצם הוא תחום מחקר חדש והידע עליו מועט ביותר", אומר פרופ' איתי באב. "הממצאים החדשים שנתגלו במעבדות האוניברסיטה העברית בנוגע להשפעת הפעילות המוחית של אינטרלאוקין 1 על ספיגת עצם מצביעים על מנגנון מוחי מורכב השולט על מבנה העצם וכבר בעתיד הקרוב אנו צפויים לגילויים נוספים בתחום זה".

המחקר התבצע במסגרת פרויקט אשר נועד לברר את הקשר שבין המוח, התנהגות ושינויים במבנה השלד. המחקר מומן בידי תכנית "ביכורה" של הקרן הלאומית הישראלית למדע אשר תומכת בנושאים ייחודיים ובמיזמים חלוציים רב תחומיים.

לאתר האוניברסיטה העברית

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר