כועס כמו אבא, צוחק כמו אמא

מה אתם יודעים על תורשה? אם חשבתם שאנחנו רק יורשים את הנשירה מאבא ואת הקמטים מאמא, אז יש מצב שטעיתם. מחקר חדש מצביע על כך שאנחנו יורשים מהם גם את הבעות הפנים. אז אם לרגע חשבתם שאתם ייחודיים, צר לנו לאכזב אתכם.

המחקר, שנערך על ידי צוות חוקרים מהמרכז הבינלאומי לדוקטורנטים לאבולוציה, במכון לאבולוציה והמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה, גילה שקיים דמיון רב בהבעות פנים בין בני משפחה.

מהמחקר, המתבסס על עבודת הדוקטורט של גילי פלג, בהנחיתם של פרופ' אביתר נבו ופרופ' גדי קציר, עולה כי הבעות פנים "חרוטות" בגנים שלנו.

במסגרת המחקר נבדקו 51 בני משפחות שונות, מהם 21 שנולדו עיוורים. על מנת לעורר הבעות פנים שונות, ביקשה פלג מהנבדקים לתאר בפרוט מקרים אמיתיים שקרו בחייהם אשר גרמו להם לחוש רגשות שונים כגון שימחה, עצב וכעס.

על מנת לעורר הבעות פנים בעת ריכוז התבקשו הנבדקים לפתור חידות כאשר דרגת הקושי הלכה וגדלה ולבסוף הפתיעו אותם בשאלה שאינה רלוונטית על מנת לזהות הבעת הפתעה. התוצאות הראו כי הבעות הפנים בקרב הנבדקים העיוורים ובני משפחותיהם דומות בצורה מובהקת.

לפני שניתן היה לומר שהסיבה להבעות הדומות נעוצה בבסיס גנטי, על החוקרים היה להתמודד עם הטענה שהרואים הם אלה שמחקים את העיוורים. לשם כך, נבדקו שלוש משפחות שבכל אחת שני אחים עיוורים מלידה ולמרות העובדה שהאחים לא ראו מעולם זה את זה, היה דמיון רב בהבעות פניהם.

ממצאים אלו מעלים כי קיים בסיס גנטי ברור לדמיון הנצפה בהבעות הפנים של בני משפחה. בעתיד מקווים החוקרים להשתמש בממצאים בכדי להבין טוב יותר תסמונות דוגמת אוטיזם או סנדרום וויליאמס המאופיינים בין השאר במיעוט של הבעות פנים וקושי בתפישתן.

"אנחנו יודעים שבהפרעות של אוטיזם, סינדרום וויליאמס, סינדרום טרנר, וסינדרום רט, למשל, יש תופעות של מיעוט הבעות פנים וכן תפישה לקויה של הבעות פנים.

אם בבוא היום יצליחו למצוא את הגנים האחראיים להבעות הפנים ולתהליכים של תפישת הבעות פנים, אנו עשויים להבין כיצד השינוי בגנים אלה מתקשר עם אותם סינדרומים ", מסכמת פלג.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר