מחקר ישראלי: לתינוקות יכולת תקשורתית גבוהה

עכשיו אתם יכולים להכריז בקול רם שהתינוק שלכם הוא הכי חכם בעולם (חוץ מזה שהוא יפה), ורצוי גם שתאמרו זאת ישירות לתינוק שלכם.

כבר מיום לידתם מראים תינוקות יכולת קוגניטיבית (הכרתית) של עיבוד וקליטה, כך מראה מחקר ישראלי חדש שנערך בבית החולים לגליל המערבי נהריה.

צוות החוקרים בחן במשך חמש שנים 100 תינוקות, ובדק האם לתינוק בן יום יש יכולת קוגניטיבית של עיבוד נתונים שהוא קולט ושומע מהסביבה הקרובה.

במהלך המחקר הושמעו לתינוקות קטעי מוסיקה קלאסית (מוצארט), לאחר מכן השמיעו להם קטעי מוסיקה רנדומאלית (אקראית) ובשלב השלישי והאחרון הופסקה המוסיקה והתינוקות שהו בסביבה שקטה.

מדובר במחקר מדעי גדול ומקיף, שנערך במסגרת עבודת הדוקטורט של ד"ר מיקי חפר מאוניברסיטת תל אביב, ובהנחיית ד"ר זלמן וינטראוב, מנהל מחלקת הפגיה בבית החולים לגליל מערבי נהריה.

למידע נוסף בנושא התפתחות תינוקות, שפת תינוקות:
פורום הריון ולידה
פורום רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות
פורום התפתחות תינוקות
פורום תזונת תינוקות, תזונת התינוק
פורום אחרי לידה

צוות החוקרים בדק את תגובותיהם של התינוקות לקטעי המוסיקה השונים, על ידי מעקב אחר תנועות הפנים ושינויים בגלי המוח באמצעות תוכנת מחשב מיוחדת, שהראתה עוויות בפנים, בעיניים ובפה של התינוקות.

"עד לפני כמה שנים ההתייחסות המילולית לתינוקות היתה כמו לבובות חסרות פעילות מוחית, דיברו איתם בשפה של קוצי-מוצי ולא בשפת בני האדם", מסביר ד"ר וינטראוב, "דאגו בעיקר לאוכל ולשינה והקשר המילולי היה רדוד.

גילינו שאחד הדברים הקרובים ביותר ליכולת הקוגניטיבית של תינוקות זו קליטת השפה. הם אמנם מוגבלים מבחינה מוטורית לדבר כבר בגיל יום, אבל בהחלט יש להם יכולת עיבוד וקליטה של רעשים וקולות מהסביבה הקרובה".

בהתאם לממצאים ממליץ ד"ר וינטראוב שכדי שתינוק יתפתח בצורה תקינה, יש לדבר איתו בדיוק כמו שמדברים אל אדם בוגר. "בספרות הרפואית ידוע, כי גם לעוברים יש רמה בסיסית של מודעות ויכולת למידה", הוא מוסיף.

"כשברקע התנגנה מוסיקה קלאסית, תנועתיות התינוק היתה קבועה ושלווה, לא היו קפיצות גוף וזיהינו נטיה לריטמיות (קצביות) של הלשון וכפות הידיים, ממש כמו שאדם מנצח על מוסיקה, גלי המוח נעו בתנועות מאורגנות והומוגניות ודופק הלב היה יציב.

לעומת זאת, במוסיקה אקראית התינוק נכנס לאי שקט, היו לו תנועות לא רצוניות באזור הפנים, תנועתיות מוגברת בגלי המוח וקצב לב לא סדיר. ואילו בסביבה שקטה גלי המוח נעו בין מצב שינה לערנות, לא היו תנועות חדות והגוף נראה רגוע", מציין ד"ר וינטראוב.

לכתבות נוספות בנושא התפתחות תינוקות, שפת תינוקות:
לאחר לידה - איך להיות אם טריה
הנקה תעשה לך ילד חכם
חדר לידה - איך ללדת בדרך שלך?
אומגה 3 - המלצות חדשות עבור נשים בהריון
הריון ראשון - איך מתכוננים אליו?

מחקרים שנעשו בנושא מראים כי עובר שנחשף עוד בבטן אימו למוסיקה ולסיפורים - כשהוא נולד הגוף שלו מבחינה פיזיולוגית כבר מזהה את המוסיקה והסיפור.

ד"ר וינטראוב מסביר כי בתקופה התוך רחמית נמצא המוח בשיא התפתחותו. התפתחות זו כוללת יצירת נוירונים בקצב מרבי, נדידת נוירונים לקליפת המוח ויצירת דנדריטים וסינפסות. תהליך זה מלווה בהתפתחות כימית מואצת, ולכן המוח בעובר רגיש מאוד לקולות ולשינויים בסביבה התוך רחמית.

עוד אומר ד"ר וינטראוב, כי אחת הדרכים בעזרתן תינוקות לומדים את הסביבה ומפתחים קשרים היא על ידי חיקוי, לכן הטיפול ההתפתחותי צריך להתחיל כבר ביום הראשון להיוולדם.

"יש עוד הרבה מה לחקור ולהבין, אך תוצאות מחקר זה הן יותר ממרמזות על כך שלתינוקות יש יכולת קוגנטיבית כבר עם לידתם", סיכם ד"ר וינטראוב.

מנהל בית החולים נהריה ד"ר מסעד ברהום, ציין כי מדובר במחקר בעל חשיבות רבה בהבנת התפתחות מוחו של תינוק וההשפעה הפסיכולוגית על עתידו, והדגיש כי בית החולים ימשיך להשקיע, לתמוך ולעודד מחקרים לקידום ופיתוח הרפואה.

לאתר בי"ח גליל מערבי נהריה

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר