טיפולי IVF - למה איכות החיים יורדת?

מדוע איכות החיים של נשים שעוברות טיפולי הפריה חוץ גופית יורדת? מחקר ישראלי חדש טוען כי האופן שבו תופסות נשים שעוברות טיפולי IVF את בעית אי הפריון ממנה הן סובלות מביאה לירידה באיכות חייהן
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 16/09/2008 |
צפיות: 6,914
אי-פריון מוגדר כחוסר יכולת להרות, למרות ניסיונות רצופים, במשך שנה.

בישראל, 16% מהזוגות בגיל הפריון אינם מצליחים להרות, וכ-10% מהם עוברים טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF).

ההתמודדות היומיומית של בני הזוג עם קשיי פריון הינה קשה, כאשר ישנן השלכות פיזיולוגיות, פסיכולוגיות, חברתיות וכלכליות.

מחקרים שבדקו השפעות של טיפולי הפריה חוץ גופית מצאו כי הם עשויים להפחית באופן ניכר את איכות החיים של מטופלות ובני זוגן. נשאלת השאלה: מהם המנגנונים העשויים לתווך בין קיום בעית הפריון ובין התגובות הנפשיות וההתנהגותיות?

למידע נוסף על טיפולי פוריות, הריון ולידה היכנסו:
פורום בעיות פוריות - תמיכה
פורום פוריות פריון הפריה חוץ גופית
פורום הריון ולידה
פורום פוריות נשים, הפלות חוזרות
פורום הריון בסיכון גבוה

במחקר שערכו פרופ' תלמה קושניר, ראש המחלקה לסוציולוגיה של הבריאות, הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון וקרן עמרני-גרינברג מהמרכז רפואי רמב"ם ומכבי שירותי בריאות, נמצאה הוכחה לכך שקיימת ירידה משמעותית באיכות חיי מטופלות שעוברות טיפולי הפריה חוץ גופית (טיפולי IVF) בגין האופן שבו הן תופסות את הבעיה הרפואית.

אחד הגורמים המשפיעים על תגובות לבעיה רפואית, מסבירות החקורות, הוא האופן בו האדם תופס ומפרש אותה. מטרת המחקר היתה לבדוק את הקשר בין תפיסת בעית האי פריון של נשים המטופלות בהפריה חוץ גופית לבין איכות חייהן.

ההשערה הכללית היא שקיים קשר בין אופן תפיסת הבעיה, לבין איכות חיי המטופלות. ככל שייצוג הבעיות שלילי יותר, כך איכות החיים יורדת.

במחקר השתתפו 80 נבדקות עם בעית פריוןכלשהי, מבית חולים בצפון הארץ, שעברו לפחות טיפול הפריה אחת ללא הצלחה.

57.5% מהמשתתפות היו יהודיות, 11.3% מהן נוצריות ו-31.3% מוסלמיות. טווח הגילאים נע בין 21-42 שנה. כל המשתתפות היו נשואות, 57 מהן ללא ילדים ול-23 מהן ילד אחד.

איסוף הנתונים, שהתבצע במהלך שנת 2007, נעשה באמצעות שאלון לדיווח עצמי שבחן נתונים סוציו-דמוגרפים, תפיסת הבעיה (מחלה) ואיכות חיים.

מהממצאים עולה כי נמצאו קשרים שליליים בין איכות החיים לבין תפיסת חומרת תוצאות האי-פריון, מהלך מחלה בזמן (כרוני), ומספר הסיבות הנתפסות לבעיה.

מאידך, לא נמצא קשר בין תפיסת השליטה האישית ושליטה בטיפול, לבין איכות חיי המטופלות. נשים ללא ילדים, אגב, תפסו את הבעיה כחמורה יותר.

עוד נמצא כי ככל שרמת הקרבה לדת של הנשים עלתה, כך התפיסה היתה שלילית יותר, עם נטייה של נשים דתיות להאשים את עצמן באי הפריון.

הממצאים מאשרים שאיכות החיים בזמן טיפולי הפריה קשורים, בין היתר, לאופן שבו מתייחסות המטופלות לבעיה, טוענות החוקרות.

הממצאים מדגישים את הצורך של מערכת הבריאות בהערכה וזיהוי תפיסת הבעיה בקרב נשים שעוברות טיפולי הפריה, מציעות החוקרות, על מנת לסייע בשיפור איכות חייהן של המטופלות.

החוקרות מציעות כי יוקמו מנגנונים שיביאו להתערבויות מתאימות מצד הצוות הרפואי שיביאו לשינוי תפיסות מוגזמות או מוטעות הקשורות לבעית אי הפריון ולהשלכותיה.

את הממצאים יציגו החוקרים לראשונה בכנס השלישי לקידום בריאות נפשית של נשים שיתקיים בתאריכים 24-25 בספטמבר באוניברסיטת בן גוריון, בהשתתפות למעלה מ-400 משתתפים הכוללים אנשי מקצוע מתחום הרפואה, הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית ואנשי אקדמיה. את הכנס מארגנת חברת 'ארטרא', המתמחה בארגון כינוסים ושירותי תיירות בארץ ובחו"ל.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר