גודש בחזה, התכווצויות ברחם אחרי לידה

התכווצויות של הרחם ודימום. לאחר לידה ראשונה, נשים רבות מופתעות מהדימום הרב והמתמשך לאורך זמן. כי במרבית המקרים, כאשר דנים על הריון ולידה, בספרי הדרכה ואפילו בשיחות נשים, משום מה נשמט הפרט הזה.

ואולם, אחד מהשינויים הפיזיולוגיים המהותיים לאחר הלידה, כרוך בחזרתו של הרחם לגודלו הנורמלי. לשם כך הוא מתכווץ ומתנקה משרידי ההריון, המופרשים החוצה דרך הנרתיק. הפרשה זו נקראת 'לוכיה' (LOCHEA).

הנוזל שיוצא מהרחם אמור לשנות את צבעו, וכן ללכת ולהתמעט, ככל שחולפים הימים מאז הלידה. בימים הראשונים צבעו אדום, מכיוון שהוא מכיל דם ולעתים גם קרישי דם.

במעבר משכיבה לעמידה עשוי להיפלט מהנרתיק פרץ דם מוגבר, המלווה בקרישי דם (דם שהצטבר ונפלט והחוצה בעקבות שינוי תנוחה). בימים הבאים ההפרשה מקבלת גוון וורדרד, ולאחר כעשרה ימים צבעה הופך להיות לבן- צהבהב.

אם ההפרשה נותרת אדומה וחזקה כשבועיים לאחר הלידה, או אם יש לה ריח רע (המעיד על זיהום ברחם ומצריך טיפול אנטיביוטי), כדאי להיבדק על ידי רופא. להקלה ניתן לחלוט תה מתערובות הצמחים: ילקוט הרועים, נזמית לבנה, פרע, פטל אדום או סרפד.

כאמור, תהליך הצטמקות הרחם עד לגודלו הקדם הריוני מלווה בהפרשות ובהתכווצויות. ככל שמספר ההריונות רב יותר ומשקל התינוק גדול יותר, וכן בהריון מרובה עוברים - התכווצויות הרחם תהיינה חזקות, ממושכות וכואבות יותר.

הכאב מופיע, בדרך כלל, באיזור הבטן התחתונה והוא מזכיר כאבי מחזור וכאבי צירים (קלים). במקרה של כאבים חזקים, ניתן להיעזר במשככי כאבים. אלו מוצעים ליולדת במחלקת האשפוז.

לאחר הלידה, הרחם הולך וקטן בהדרגה. מיד לאחר הלידה משקלו 1 ק"ג, כעבור שבוע משקלו 500 גרם, לאחר שבועיים 300 גרם, ואחרי שלושה שבועות מהלידה שוקל הרחם 100 גרם או פחות. תהליך ההצטמקות של הרחם אמור להסתיים בתוך 4-6 שבועות מהלידה.

ההנקה מסייעת לתהליך ההצטמקות של הרחם. גירוי הפטמה גורם להפרשת ההורמון 'פיטוצין', הגורם להתכווצויות שרירים ולכן מגביר את התכווצויות הרחם. כמו כן, שימוש בתכשירים המכילים 'ארגוט' גורמים לכיווץ הרחם ולהפחתת הדימום לאחר הלידה.

כשישה שבועות לאחר הלידה יש להיבדק אצל רופא/ת נשים, כדי לוודא שהרחם חזר לגודלו הרגיל.

גודש בחזה (גודש בשדיים). אחרי הלידה, השדיים מתמלאים חלב ונהיים כבדים יותר. חלק גדול מהנשים יחוו כאבים בשדיים לאחר הלידה וקושי כזה או אחר בהנקה.

גודש בשדיים, סדקים מכאיבים בפטמה וקושי להסתגל להנקה - אלו נובעים, בדרך כלל, מאחיזה לא נכונה של התינוק את הפיטמה.

אם עדיין נמשך הגודש או חוזר על עצמו פעמים רבות, ו/או שיש פצעים או סדקים או כאבים בשד - כדאי לפנות ליועצת הנקה. העצות הכלליות לגבי הפחתת הגודש בשדיים הן:

לשאוב מעט חלב מהשדיים, כאשר את חשה שהשד כבד מדי. זאת, כדי להקל על גופך וכדי להקל על התינוק, אשר מתקשה לינוק מהפטמה בזמן גודש.

עיסוי ידני של השד בתנועות סיבוביות לפני ההנקה מרכך את השד.

לא לדלג על ארוחת הנקה. אם את אינך ליד התינוק בזמן הארוחה, מומלץ לשאוב את החלב מהשד שאמור היה להזין את התינוק בזמן זה.

היניקות של תחילת הארוחה מפיקות בעיקר מים. רק לקראת סוף הארוחה, יוצא מהשד שומן. לאחר שהתינוק סיים לינוק את הארוחה מהשד האחד, מומלץ לתת לו לינוק מעט מהשד השני, כדי למנוע באחרון יצירת גודש. עצה זו נכונה במיוחד לתקופה הראשונה של ההנקה.

ניתן להשיג הקלה של הגודש על ידי הנחת רטיות קרות על השד. לפני ההנקה, כדאי להתקלח במים פושרים או לשכב.

כדי להקל על גודש ניתן להניח עלי כרוב קרים על החזה, מתחת לחזייה, למשך הלילה (לא על הפטמה). הכרוב סופח נוזלים, ובכך הוא מסייע בהפחתת הגודש.

בשיטה זו יש להיזהר מפני ירידה בכמות החלב, שכן משתמשים בה גם כאשר האישה מעוניינת להפסיק לחלוטין להניק ולייבש את החלב שבשדיה.

יש נשים, שבנוסף לתופעות הנ"ל (גודש, סדקים בפטמה וקושי להסתגל להנקה) סובלות גם מדלקות בשדיים לאחר הלידה.

לגבי דלקות מסוג זה יש להבדיל בין שני מצבים עיקריים: בימים הראשונים לאחר הלידה יתכן גודש קשה מאוד בשדיים, העלול לגרום לחום. בדרך כלל, החום לא יעלה על 38 מעלות צלזיוס ואין צורך במתן אנטיביוטיקה.

אבל לעתים, יש דלקת בשדיים, המלווה בכאב מקומי ובחום, שבהחלט דורשת טיפול אנטיביוטי. דלקת זו נדירה בימים הראשונים לאחר הלידה, וסביר להניח שאם תתפתח - זה יקרה בבית בשלב מאוחר יותר.

הנרתיק וחתך החיץ. המעבר של התינוק בפתח הנרתיק ויציאתו החוצה גורמים לטראומה פיזיולוגית, שקשורה בהימתחות יוצאת דופן של הרקמות באיזור - הרקמה האלסטית ורקמת שרירי רצפת האגן.

הדבר עלול לגרום לרגישות גדולה במקום, לקרעים או לחתך יזום של החיץ (אפיוזוטומיה), לאי נוחות בגלל התפרים וכן לרפיון של רצפת האגן. אי הנוחות באיזור יכולה להשפיע גם על ההנאה בקיום יחסי מין.

יש לציין, כי כיום נוטים פחות לבצע את חיתוך הפות בלידה (אפיזיוטומיה), אבל עדיין פעולה זו נעשית. במרכז הרפואי רמב"ם אחוזי ביצוע אפיזיוטמיות נמוכים מאוד.

ההתמודדות והטיפול בתופעות אלו, הקשורות בנרתיק ובחתך החיץ, כוללים אמבטיה ושטיפות חוזרות במים פושרים.

כמו כן, ניתן לעסות את הצלקת בשמן בסיס של קלנדולה עם שתי טיפות שמן לבנדר. ניתן גם להניח פד עם חליטה של קלנדולה והממליס באיזור התפרים או הצלקת.

ככלל, את הפדים המונחים באיזור יש להחליף לעתים קרובות, ויש לנגב את האזור תמיד בכיוון מלפנים לאחור (מכיוון הנרתיק לפי הטבעת), במיוחד לאחר פעולת מעיים. זאת, כדי למנוע העברת זיהום מסביבת פי הטבעת.

כדי להתמודד עם הכאבים באיזור, ניתן להשתמש בתחבושות קרות ובמשככי כאב. במקרה של בצקת, ניתן להקל עליה באמצעות שימוש בפד ספוג במגנזיום.

מצב רוח. במרבית המקרים, שלושה ימים לאחר הלידה חוזרת האימא הטרייה הביתה עם התינוק החדש. ובדיוק אז, תוקף אותה גל של דכדוך, הידוע בכינוי ''Postpartum Blues''.

במסגרת זאת, חלק גדול מהאמהות הטריות חוות דכדוך קל, התפרצויות בכי (לכאורה ללא סיבה), עצבות, תשישות וכן כאבים בכל הגוף. נשים רבות מנסות להסביר לעצמן ולסביבה מדוע הן חשות כך.

יהיו כאלו שיחשבו שאין להן מספיק חלב בשדיים עבור התינוק הקטן, אחרות ייתלו את האשם בבעל שאינו תומך מספיק, ויהיו כאלו שיחשבו שהדבר נובע מהיעדר שעות שינה.

כל הסיבות הללו יכולות להיות נכונות, אבל קרוב לוודאי שתחושת הדכדוך נובעת מהשינויים ההורמונליים העזים, שעוברים על הגוף לאחר הלידה.

להבדיל ממקרים של דיכאון לאחר לידה, תחושות ה''Postpartum Blues'' חולפות תוך 48 שעות, וההרגשה משתפרת.

ואולם, אם שבועיים לאחר הלידה עדיין יש חוסר תיאבון, קשיים להירדם, קושי בתפקוד בבית וחוסר רצון לטפל בתינוק - מומלץ להתייעץ עם רופא נשים.

הכין: רועי צור, הקריה הרפואית רמב"ם. לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר