שאלה

מורן שלום,

בשמחה.

ייחודיות תאי הגזע הטבוריים נובעת משתי סיבות עיקריות:

1. היותם צעירים יותר (נאיביים, בלשון המדע) מתאי הגזע שמקורם במוח העצם. הנאיביות מתבטאת במצב בו הם טרם "התקלקלו" וטרם מיוחסים למערכת חיסונית כזו או אחרת (אשר כידוע מתפתחת אצל התינוק רק בגיל 6 חודשים, לערך).

2. מקורם של התאים. בהשוואה למקור תאי הגזע ממוח עצם (במוח העצם נוצר הדם ותאי הגזע במוח העצם יודעים לייצר רק את תאי מערכת הדם). תאי הגזע הטבוריים הינם "כלליים" והם בעלי יכולת לייצר גם תאים ורקמות אחרות כדוגמת רקמת שריר הלב (הנפגעת אנושות בהתקף לב), תאי מוח (אלהיימר) ועוד מחלות המטופלות בתאי הגזע הטבוריים חלקן (הקטן, עדיין) בשימוש בבני אדם, וחלקן בשלב מחקרי כאלה ואחרים.

וכך, בעוד הפוטנציאל הגלום בתאי הגזע ממוח עצם הוא רק בהקשר של ריפוי מחלות המטולוגיות (מחלות בהן נהרסת מערכת הדם וייצורו ולכן נדרשת בנייתם מחדש ע"י תאי גזע - מחלות סרטניות, גנטיות וחיסוניות), תאי הגזע הטבוריים יודעים בנוסף לפן ההמטולוגי, לטפל גם ברקמות ובתאי גוף אחרים (רקמת לב, תאי עצב...). תחום זה (ריפוי תאי) נחקר היום בקצב מואץ ונחשב לעתיד הרפואה.

מרבית השתלות הדם הטבורי בבנקים הפרטיים בעולם (80%) הם דווקא למשפחה (אחים/יות, הורים, בני דודים וכו') ורק 20% היו השתלות לתינוק עצמו.

הדם הטבורי של כל אחד יכול לשרת גם אחרים, בכפוף לשיעור ההתאמה הגנטית (הנבדקת לפי 6 קבוצות סיווג של HLA, ההתאמה המירבית - 6/6), ראוי לציין כי יש ? צירופים גנטיים אפשריים.

על בסיס האמור, קיימים בעולם גם בנקי דם טבורי ציבוריים, השומרים תרומות של דם טבורי לשימוש הכלל (בשיטת הראשון זוכה [הראשון בעולם הזקוק לתרומה והמנה מתאימה לו - יקבלה]).

מובן כי סיכויי ההתאמה גבוהים יותר אצל קרובי משפחה (וככל שהקרבה גבוהה - גם הסיכוי להתאמה גבוהה יותר - גבוה יותר).

ביחס לאם, ההתאמה היא לפחות 50%, כי הרי המטען הגנטי של התינוק מגיע מהאם ומהאב (1/2:1/2), אולם במקרה בו יש חפיפה גנטית בין האם לאב, הסיכוי להתאמה עשוי להיות מעל 50%.

אחת מסגולותיו של הדם הטבורי היא שמידת ההתאמה הנדרשת בין המנה למושתל נמוכה יותר מאשר בתרומת מוח עצם והמנה בהחלט עשוייה לשרת גם את האם.

מקוה שהבהרתי המבוקש,

להשתמע!

מיקי.