פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF - יש לך שאלה?

הדרכים להתמודד עם איכות רירית רחם ועובייה
מטרת הטיפול הינה הגברת זרימת הדם לרירית הרחם באופן ישיר או עקיף, במטרה להביא לשיפור איכות רירית הרחם ועובייה. הדבר נעשה בעזרת חומרים הבאים:
1. אספירין במינון נמוך (אם כי סקירת מחקרים עדכניים מצאה כי לשיטה זו אין עדיפות מבחינת שיעור ההשתרשות). אספירין – מסווגת כתרופה נוגדת דלקת לא סטרואידית ומשמשת גם כנוגד קרישה. מבחינת הרבייה, אספירין תורמת להפחתת הדלקת ברחם ולשיפור אספקת הדם, מה שעשוי לשפר את קליטת רירית הרחם.
2. פנטוקסיפילין שמשפר את זרימת הדם, עם או בלי ויטמין E, עשוי לשפר את הצמיחה של רירית הרחם ואת שיעור ההשתרשות. 
3. סילדנפיל (כן, החומר הפעיל של ויאגרה!), תרופה המרחיבה כלי דם וכך משפרת את אספקת הדם לאברי הרבייה והרחם. טיפול זה יעיל גם לאחר ניתוח להפרדת הידבקויות תוך רחמיות.
4. הוספת ויטמין E (עם או בלי ארגינין) משפרת את תגובת האפיתל הבלותי של רירית הרחם ומעודדת יצירת כלי הדם המזינים את הרירית.
מהן השיטות החדישות לשיפור רירית הרחם?
מחקרים עדכניים מצביעים על אמצעים חדישים לשיפור התפקוד של רירית הרחם, שלא הגיבה לטיפולים הקודמים:
1. עירויים חוזרים לרירית הרחם עם G-CSF - Granulocyte colony-stimulating factor: מדובר בחומר שיכול לגייס תאי אב לאזור הפגוע ברירית הרחם ולעבות אותה. הוא ניתן ביום מתן זריקת הביוץ (HCG) ויומיים מאוחר יותר, לפני החזרת העוברים לרחם. הזלפה איטית של החומר לרחם עשויה לשפר את התגובה של רירית  הרחם ולסייע להליך ההשתרשות.
2. שימוש בתאי אב (stem cells): שימוש בתאי אב ממקור עוברי או מרקמה כלשהי בגוף עשוי להביא להתמיינות תאי האב המושתלים ברירית הרחם לתאי רירית רחם. טיפול זה עשוי להצמיח רירית תקינה באזור הפגוע, למשל לאחר גרידה או ניתוחים, ובכך לאפשר עיבוי טוב יותר של רירית הרחם ולשפר את שיעור ההריונות המתקבלים
3.תאים חד-גרעיניים היקפיים בדם (PBMC) - תאים חד גרעיניים כגון מונוציטים ולימפוציטים יכולים לגרום להפרשה של חלבונים מתווכי חיסון וגורמי גדילה, שנראים מועילים לעובי הרירית ולקליטה. יעילות דומה עשויה להיות מושגת באמצעות מתן פלזמה עשירה בטסיות - PRP (מוצר דם עצמי המכיל ריכוז גבוה של טסיות דם)ע"י שחרור גורמי גדילה שונים המביאים להיווצרות כלי דם, התפשטות תאים, התמיינות ושינוי התגובה החיסונית המקומית.
גורם מגרה מושבה גרנולוציטים (G-CSF) - הוא ציטוקין (מתווך חיסוני) המיוצר על ידי תאי חיסון שונים. כיום הוא משמש כטיפול משלים לחולים עם היסטוריה של RIF או RPL ורירית דקה. מחקרים הראו עלייה בשיעורי ההיריון לאחר עירוי תוך רחמי או הזרקה תת עורית של G-CSF במהלך העברת עוברים טריים וגם קפואים.
4.ביופסיה של רירית הרחם – הסרה מקומית של רירית הרחם עשויה להכין אותה להשתלה, זאת על ידי עידוד הפרשת ציטוקינים ומניעת עיכוב הבשלת רירית הרחם. ראיות באיכות מחקר בינונית הוכיחו כי שריטות רירית הרחם ביום 7 של המחזור הקודם וביום 7 של מחזור ה-ET (בו מוחזר עובר אחד או יותר אל הרחם) משפרים את שיעורי לידות החי וההריון בחולות עם שני מחזורים קודמים. במטופלות עם כשל אחד קודם, התקבלו שיעורי לידות חי גבוהים יותר בקבוצת שריטות רירית הרחם.

הדרכים להתמודד עם איכות רירית רחם ועובייה
מטרת הטיפול הינה הגברת זרימת הדם לרירית הרחם באופן ישיר או עקיף, במטרה להביא לשיפור איכות רירית הרחם ועובייה. הדבר נעשה בעזרת חומרים הבאים:
1. אספירין במינון נמוך (אם כי סקירת מחקרים עדכניים מצאה כי לשיטה זו אין עדיפות מבחינת שיע

השתרשות הינה הצעד הראשון ברבייה אנושית. השתרשות מוצלחת תלויה בהתאמה בין העובר לבין רירית הרחם. למרבה הצער מטופלות וזוגות רבים חווים כישלונות חוזרים בהשרשת עוברים במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית.
מדובר באותם מקרים בהם לא אותר גורם מובהק כסיבה לתופעה ובהעדר גורם כזה שניתן לייחס לו את הסיבה,נדרש בירור מעמיק
כדי לאתר את הגורמים האפשריים העלולים לשבש את הליך ההשתרשות.
כשל חוזר בהשתרשות (RIF) הינו תופעה קלינית שכאמור מאופיינת בהעדר השתרשות לאחר מספר החזרות של עוברים,הבעיה מצויה אצל כ-10% מהזוגות שעוברים הפריה חוץ גופית והחזרת עוברים (IVF +ET)הפרוגנוזה לזוגות עם RIF קשורה לגיל האם. RIF יכול להיגרם על ידי גורמים אימונולוגים, תרומבופיליה, קליטה של רירית הרחם, מיקרוביום, מומים אנטומיים, גורמים זכריים ואנופלואידיה של העובר.
חשוב לקבוע את האטיולוגיות האפשריות ביותר, ונראה שטיפול פרטני המכוון לגורם הראשוני הוא שיטה יעילה להגברת קצב ההשתרשות אצל זוגות אלו.
השתרשות היא השלב הראשון של אינטראקציה בין העובר לבין רירית הרחם, שהיא נקודת המפתח להריון. השתרשות מוצלחת מתבטא בקיומו של שק הריון תוך רחמי שנצפה באולטרסאונד.
כישלון חוזר בהשתרשות (RIF) זוהי תופעה קלינית די נפוצה הגורמת למצוקה וסבל רב לזוגות הסובלים מהבעיה,עד כה ללא הגדרה מקובלת. הגורמים המרכזיים שיש לקחת בחשבון בעת קביעת ההגדרה של RIF הם מספר העוברים שהועברו או מספר מחזורי הפריה חוץ גופית -עוברים (IVF-ET) הלא מוצלחים.
ההגדרה המקובלת של RIF, כפי היא מקובלת כיום הנה ;מצב לאחר החזרה לפחות של ארבעה עוברים באיכות טובה במינימום שלושה מחזורים טריים או קפואים אצל אישה מתחת גיל 40 שבהם לא הושג היריון.
האיגוד האירופאי (ESHRE) הגדיר RIF כאשר מבוצעות יותר משלוש החזרות של עוברים באיכות טובה או עשרה עוברים במחזורי העברה מרובים ללא השגת הריון קליני.