התאמה

למני שלום,

השתלת תאי גזע של תורם (זר או בן משפחה), חייבת בהתאמה גנטית בשיעור סביר, בין התורם למושתל. ההתאמה נגזרת ממאפייני האנטיגן (HLA) של השניים.

נושא ההתאמה מורכב למדי ויש ? (אין סוף) צירופים גנטיים ולכן, איתור תורם זר הינו תהליך מורכב, יקר ובעל סיכויים נמוכים ולמעלה ממחצית החולים הנדרשים לתרומת זר נפטרים בטרם נמצאה תרומה מתאימה.

גם כאשר התורם הוא בן משפחה - אין ערובה להתאמה. בין אחים/יות להורים שאין להם מטען גנטי חופף וכלל האצבע לסיכויי להתאמה הוא: להתאמת 0% הסיכוי 25%, להתאמת 50% הסיכוי 50%, להתאמת 100% הסיכוי 25% (היות שהילד מקבל מחצית ממטענו ממחצית מטען האם והחצי השני - מהאב). אם ישנה חפיפה גנטית בין ההורים (הן בשל קשר משפחתי או באופן מקרי) - הסיכויים עולים.

בין בן/ת להורה ההתאמה תמיד 50% (היות שהילד מקבל הפלוטייפ [קומבינציית A-B-DR] אחד מהאם ואחד מהאב), בהם די בד"כ כשמדובר בתאי גזע טבוריים (בתאי גזע ממוח עצם נדרשת התאמה גבוהה יותר) ויש כבר לא מעט מקרים בעולם שהדם הטבורי של התינוק הציל את חיי ההורה וכך גם הצלת אח/אחות.

ההתאמה נמדדת על פי: HLA - Human Leukocyte Antigen, כאשר יש 3 קבוצות כלליות של HLA והן: A, B, DR. מ- A יש 59 סוגים שונים, מ- B יש 118 ומ- DR יש 124 סוגים ובזה טמון ההסבר למספר העצום של צירופים אפשריים שלהם.

ואם בכך לא די, נדרשת בנוסף לאמור גם התאמה חיסונית בין התורם למושתל (נקרא Crossmatch).

עוד על עניין ההתאמה בקישור: [a href=http://www.stanford.edu/dept/HPS/transplant/html/hla.html id=link]HLA[/a]

מקווה שהועלתי.

מיקי.