כמה שאלות (סליחה שארוך ..)

שגית שלום,

בשמחה.

1. בעת ההפשרה אין, ככלל, פגיעה בתאים וסטטיסטית- חיות התאים המתקבלת הינה 90%-95% בהשווה למצב הנמדד בעת ההקפאה.
הניסיון עם תאי גזע טבוריים הינו רק של 19 שנים, אך מאחר שבתנאים שימור דומים (תאי גזע ממוח עצם, ביציות ותאי זרע) הניסיון הינו בן כ- 40 שנה ואין בעייה בהפשרה - מניחים כי גם תאי הגזע הטבוריים ינהגו בצורה זהה.
הבעייה, אם כן, היא מה "עבר" על התאים טרם השימור ב- מינוס 196 מעלות. תהליך הורדת הטמפרטורה חייב להיות מבוקר על מנת שלא תהיה פגיעה אנושה בחיות התאים בעת המעבר ממצב נוזלי למוצק - נקודת הקיפאון של התאים - מינוס 20 מעלות.
לכן, על הורדת הטמפרטורה להיות מבוקרת ועל פי פרוטוקול אותו מזינים למחשב של הפריזר הייעודי לכך.

2. נכון להיום הכמויות שנאספות, גם בארץ וגם בכל הבנקים בחו"ל - הן הפרטיים והן הציבוריים, מתאימות להשתלות המטולוגיות (השתלות לשיקום מערכת הדם אחרי קריסתה במחלות סרטניות, חיסוניות או גנטיות מסויימות) למושתל במשקל עד 37 ק"ג (הממוצע ירד מ- 45 ק"ג בעבר, על מנת לשפר את סיכויי ההשתלה הנמוכים גם כך).
להשתלות לא המטולוגיות עתידיות (שיקום שריר לב אחרי התקף לב, תאי עצב, תאי לבלב ועו') - הכמות הנדרשת קטנה ומנת הדם הטבורי הממוצעת - די בה והותר.

3. סרטן אינה בהכרח מחלה גנטית/תורשתית ובד"כ אינה כזו ולכן יכולה להתפרץ בכל שלב של החיים ואין הכרח שהילד נשא את הגנים עם לידתו. נכון הדבר, עם זאת, כי רוב ההשתלות שנעשו עד היום בעולם, נעשו לאחים/אחיות של התינוק (שהדם הטבורי שנאסף היה שלו) ולאו דווקא לתינוק עצמו. היו אף מקרים שרופאים המליצו לאישה להיכנס להריון יזום, על מנת לאסוף את הדם הטבורי של התינוק, להצלת חיי ילד גדול שחלה.

לנוכח אורך התשובות - המשכן במענה למטה.

המשך...

4. במקרה הזה (כשהמחלה אינה של מערכת הדם), אכן ניתן לבצע השתלת מח עצם, אולם להשתלת מח עצם כמה חסרונות בהשוואה להשתלת תאי גזע שמקורם בדם חבל הטבור:
א. השתלת מח עצם מחייבת תחילה סבב ניתוחי הוצאת מוח העצם לשם השתלתו - ניתוח לא קל למי שכבר חולה - התורם עצמו.
ב. יש לזכור כי לתאי הגזע הטבוריים, שמטבעם הם צעירים - נאיביים, עליונות מוחצת בכל פרמטר בהשוואה לתאי מוח העצם הבוגרים וההעדפה הראשונה היא להשתילם ולא תאי מוח עצם.

5. החברות הפועלות כיום בארץ, אינן פועלות תחת פיקוח מאחר שלמרבה הצער אין עדיין חובת פיקוח כזה.
חוק דם טבורי שאושר ביום 2/8/07 קובע כי רק בחלוף שנה יחל פיקוח.
הח"מ פנה ליו"ר ועדת הבריאות של הכנסת להאצת הפיקוח.
למרבה הצער, רק 3 מבין 4 בנקי הדם הטבורי פועלות בהתאם לתקן העולמי לדם טבורי - תקן Fact-NetCord.
6. קיים אתר אחד בעולם שהינו נייטראלי ואובייקטיבי לחלוטין ואינו "מטעם", המכיל את כל המידע בנוגע לדם טבורי - [a href=http://www.parentsguidecordblood.com id=link]בקישור[/a].
אתר זה מכיל בתוכו גם סיפורי הצלת חיים.
ראוי לציין כי תחום שימור תאי הגזע מדם חבל הטבור הינו תחום "חדש" יחסית בעולם הרפואה, שכן קיים "רק" 20 שנה בעולם, אולם התחום הולך ומתפתח כל הזמן ונחשב לעתיד הרפואה המודרנית.
אם עד לפני כחמש שנים היה ניתן לרפא 40 מחלות באמצעות תאי הגזע מדם חבל הטבור, הרי שנכון להיום ניתן לרפא כבר מעל ל- 80 מחלות והשמיים הם הגבול...
עד היום נעשו קרוב 7,000 השתלות מוצלחות בעולם, כ- 60 מהן בישראל.

מקווה שהועלתי,

להשתמע!

מיקי.

ושאלה נוספת ... הערכה שדיברת עליה שתוכל לאסוף כמות גדולה יותר של תאי גזע תהיה אפקטיבית רק למי שתלד ב- 2008 ? האם דם שנאסף לפני כן (אני עתידה ללדת בנובמבר 2007 ..) לא יעבור "שיבוח" כלשהו לטובת הגדלת הכמות ?

היי שגית,

לצערי לא, השימוש בסיטוג'ן בארץ, כאמור רק על ידי ביוקורד, יחל רק ברבעון השני של 2008.

בימים אלה נעשה בו שימוש במסגרת ניסויים קליניים בבית חולים אסף הרופא, ניסויים שיסתיימו עוד כחודש.

להשתמע!

מיקי.