השהיית חיתוך חבל הטבור ואיסוף דם

ניר שלום,

נושא עיכוב חיתוך חבל הטבור הינו עתיק יומין ושנוי במחלוקת ומומלץ בהתלהבות רבה על ידי תומכות לידה/דולות, אשר כידוע אינן נשות רפואה....

הטענה של התומכים היא כי אז - הסיכוי לחוסר ברזל נמוך יותר כאשר ממתינים 2-3 דקות לאחר לידת התינוק, בטרם חותכים את החבל.

אלא שהסיכוי לחוסר ברזל הינו ממילא נמוך למדי וגם בהיותו קיים - הטיפול בו פשוט ובעל הצלחה מהירה ומלאה.

מאידך - שיהוי החיתוך עלול לגרום לבעיות רפואיות אמיתיות שונות, כך שרב השלילי על החיובי.

ובחיי המעשה, בכל בתי החולים בארץ ובעול נחתך החבל שניות לאחר הלידה.


להשתמע!

מיקי.

קראתי את תגובתך הזו בעבר לשאלה שהניחה שאם רוצים לאסוף דם טבורי, חיתוך חבל הטבור חייב להיות מיידי, אך האמנם? כלומר האם השהייה של החיתוך (בלי קשר לשאלה הא זה כדי בכלל) משמעה נפח דם נמוך יותר או ריכוז תאי גזע נמוך יותר?

ניר שלום,

אנסה לחדד את הנושא.

כמות הדם הטבורי הנאספת (וכמות תאי הגזע שבו) באיסוף רגיל היא פחות ממחצית כמות הדם שבמערכת הטבור-שליה. הסיבה - הקרישה.

הקרישה היא פרשייה מורכבת מאוד בפני עצמה ונובעת משורה של נסיבות שונות שהעקריות שבהן:

1 מנגנון הקרישה אצל היולדת מתחיל לעבוד שעות נוספות לפני הלידה (למניעת דימום היולדת למוות לאחר הלידה) ולקרישה זו השלכות גם על השליה..

2. עם לידת התינוק מתחילה התנתקות הדרגתית של השליה מהרחם (נקרעים כלי הדם של האם הנכנסים לשליה, היא הסיבה לדימום היולדת לאחר הליד) והשליה מתחילה להיות איבר מת ועימו קרישה מיידית.
שלושת כלי הדם שבחבל הטבור (וריד - לתינוק, שני עורקים ממנו לשליה) מתפצלים בשליה באזור חילוף החומרים עם האם למליוני עלי דם בעובי מיקרונים , אשר הדם בהם נקרש תוך שניות.

3. איטוב חבל הטבור ועימו עצירת הדם גורמים לתחילת קרישה גם בחבל.

4. חיתוך החבל וכן פציעתו ע"י החדרת מחט, למשל - מפעילים מנגנוני קרישה נוספים.

מהאמור משתמע בבירור - יותר זמן > יותר קרישה > פחות דם.

בהקשר זה - כוס מלאה דם הופכת לגוש דמוי ג'ל (קרישה...) תוך דקות!

כאמור, הקרישה היא הבעייה העיקרית, אך לא רק, אלא גם פרמטרים פיזיקאליים:

עקב הכמות הקטנה יחסית שמצליחים לאסוף מחבל הטבור והשליה, מתאימה המנה להשתלה אצל מושתל שמשקל גופו עד כ- 45 ק"ג (בממוצע) ולכן, מרבית ההשתלות של תאי גזע טבוריים הן לילדים, בעוד המבוגרים נאלצים להדרש להשתלת תאי גזע ממוח עצם הנחותים וגם זאת רק אם נמצא תורם מתאים (הסיכוי כ- 40% בלבד).

הפתרון לבעייה - פריצת דרך בינלאומית, פיתןח ע"י חברה ישראלית בשם סיטוג'ן (חברה אחות לביוקורד, בשותפות עם קבוצת רד-בינת והמדען הראשי של משרד התעשיה) והפיתוח צפוי להכנס לשימוש בארץ (ללקוחות ביוקורד בלבד) בסוף 2007 / תחילת 2008 ולאחר מכן בעולם כולו. עוד - [a href=http://www.situgen.com id=link]בקישור[/a].
הסיטוג'ן הבסיסי פתר את הבעיות הפיזיקליות שמנעו הפקת יותר דם ובאמצעותו גדלה כמות הדם הנאספת (ומספר תאי הגזע) בכ- 50%. במקביל, התחיל הצוות המדעי של החברה הכולל גם מומחה קרישה "לטפל" גם במרכיבי הקרישה והצפי הוא כי בסופו של דבר הסיטוג'ן המשופר יאסוף פי 2 מהמצב (העגום) כיום.

מקווה שעניתי על השאלה המחודדת.

להשתמע!

מיקי.